איך נרדמים?

אורלי באר-שגב – פסיכולוגית קלינית מומחית – תל אביב

 

השינה היא רכיב חיוני בחייו של אדם. העינוי הקשה ביותר לאדם הוא מניעת שינה. עם זאת עדיין רב הנסתר על הידוע בשאלה איך אנחנו נרדמים. הרגע הזה שבו מתרחשת ההירדמות, הוא רגע שאין לנו עליו שליטה, אנחנו לא יודעים מתי הוא צפוי בדיוק.

 

ההירדמות קשורה לכמה רבדים אצלנו:.

 

ישנו הקושי לשחרר. כל היום, כל זמן הערות שלנו, אנחנו שואפים לשליטה מלאה, אנחנו בוחרים מה לעשות ובאיזה קצב, אנחנו מחליטים לעשות הפסקה ולחזור לפעילות. כשאנחנו שוכבים לישון, אנחנו אמורים לגזור על עצמנו הפסקה מכל פעילות. לרובנו זה קשה במידה מסוימת, אבל במיוחד לאנשים שאופן ההתמודדות שלהם הוא עשייה מרובה. אלו יתקשו להפסיק להשתמש במנגנון שמשמש אותם כל כך ביעילות למרות שהצורך לישון עולה בערב. זה יכול להיות מאתגר במצבים מיוחדים של קושי. כל עוד היינו יכולים להעסיק את עצמנו במטלות שונות היה לנו קל יותר, אבל משאין יותר מה לעשות, נצטרך לעמוד מול החוסר אונים שבמצב.

 

במצבי חרדה תמיד עוזר לסגל לעצמנו טקסים. זו הסיבה שחשוב לסגל לעצמנו לפני השינה טקסים שחוזרים על עצמם. להשתדל ללכת לישון באותה שעה, לעשות אותם הדברים בסדר קבוע, וכן להשתדל להימנע ממסכים כדי להפחית עד כמה שאפשר גירויים חיצוניים.

 

ואז כשאנחנו לפני השינה, זה רק אנחנו עם עצמנו, אנחנו עם המחשבות שלנו, עם התחושות שלנו, עם הפחדים, המשאלות. לכולנו יש סביב אלו שאלות. מי שמטריד אותו משהו מאלה במיוחד, יתקשה להניח להם. היכולת להיות לבד היא חשובה גם בזמנים ותחומים אחרים של החיים, אבל כאן היא מודגשת ביתר שאת. כאשר יש יכולת להיות לבד, הבחירה האם לעשות זאת הופכת להיות אמיתית. חשוב שנוכל להיות לבד כדי שאם נבחר להיות עם מישהו/י אחר/ת, אז זה יהיה בגלל שאנחנו באמת בוחרים להיות איתו/ה, ולא בגלל שאנחנו נמנעים להיות לבד.

 

אנשים רבים נוטים להתחמק מהתמודדות עם נושא השינה. הם מנסים לעקוף אותו בכל מיני דרכים. כך יש אנשים שהתרגלו להירדם עם טלוויזיה ברקע כך שהם מציפים עצמם בגירוי חיצוני, מנסים בעזרתו להתגבר על הדברים שמעסיקים אותם מבפנים. כך יש אנשים אחרים שהולכים לישון רק כשהם ממוטטים, על סף עילפון, כדי שהם לא יוכלו עוד להילחם בחלק שלהם שמחזיק בשליטה.

 

להירדם משמעו להסכים שלא הספקנו את כל מה שרצינו היום. ושלמרות זאת, אנחנו יכולים לסלוח ולקבל את עצמנו כפי שאנחנו.

 

להירדם משמעו שאנחנו מסכימים להאמין שזה בסדר לשחרר, ואנחנו סומכים על הגוף שלנו שמחר נקום שוב.

 

להירדם משמעו שאנחנו יודעים שעוד מעט נחשוב על דברים שלא תהיה לנו שליטה עליהם, שכן אין לנו דרך לשלוט במחשבות ובתחושות שנלוות אליהם, כמו גם בחלומות שיבואו אחר כך.

 

את הטקסט הזה אני כותבת אחרי שהיה לי דין ודברים עם בני, שמתקשה להירדם. אם בימים רגילים הוא מגיע עייף מאד לשעת השינה, עתה בימי קורונה, הוא צריך להירדם כשעדיין יש לו כוח, וככל שהוא גדל הוא צריך לבחור להירדם, להסכים לשחרר. הוא צריך להירדם מתוך בחירה. אחרי שיחה איתו הלכתי לכתוב את זה.

 

לילה טוב וחלומות נעימים.

נשלח ב מאמרים