להתפלסף על הנפש: בחזרה לספר הפסיכולוגיה הראשון בהיסטוריה

מאמר מערכת

 

ארון הספרים העולמי מלא וגדוש בספרים בתחום הפסיכולוגיה. בכל חנות ספרים שמכבדת את עצמה תוכלו למצוא מדף שלם המוקדש לספרי פסיכולוגיה – חלקם ספרים מקצועיים, מעמיקים ומעוררי מחשבה, וחלקם ספרי גל חדש ואף "פסיכולוגיה בגרוש", המנסים לתת עזרה-אינסטנט למיני מצוקות אנושיות. אנו, אנשי המקצוע הפועלים במסגרת "טנא", משתדלים מדי פעם לחוות את דעתנו לגבי ספרים בנושא הנפש ועולמות הטיפול השונים. בפייסבוק שלנו תוכלו למצוא מעת לעת פוסטים הממליצים על ספר זה או אחר מבעד לעיניים שלנו, המטפלים.

את הרשימה הזאת אנו מבקשים לייחד דווקא לספר הפסיכולוגיה הראשון בהיסטוריה. כן, יש ספר כזה, שנכתב לפני כ-2,400 שנה, ולמרות גילו המופלג הוא קיים בשלמותו על מדפי הספרים, אנו מכירים היטב את מחברו, ואפילו ניתן להשיג אותו במהדורה עברית.

את ספר הפסיכולוגיה הראשון כתב דווקא פילוסוף, ולא סתם פילוסוף אלא אחד מאבות הפילוסופיה בתרבות האנושית – אריסטו היווני. בערך בשנת 330 לפנה"ס, בתקופת חזרתו לאתונה בשובו מאסיה הקטנה, שקד אריסטו על חיבורו "על הנפש" (De Anima בלטינית).

"נניח לאשר אמרתי על מה שמסרו קודמינו על הנפש; הבה ניגש לנושא שוב כביכול מהתחלה וננסה להגדיר מהי הנפש ואיזה מובן יש לה, שהוא משותף להרבה יצורים" – כותב אריסטו בספרו. מחשבותיו של אריסטו על נפש האדם לא צמחו בחלל ריק. הוא ינק מתורתם ומכתביהם של קודמיו ומוריו, סוקרטס, היפוקרטס ואפלטון, שהגו לא מעט בשאלה מהי נפש האדם ומה מהותה והתחבטו בשאלות של מודעות, הוויה ודרך ההתנהגות האנושית.

היפוקרטס סבר שהאדם ניחן בשלוש נפשות – הנפש הטבעית, הנפש החיונית והנפש השכלית. אפלטון, מורהו של אריסטו, התייחס לנפש האדם כאל ישות מרכזית וחילק אותה לשלושה מרכיבים – רציונלי, רגשי ויצרי. כמו ענקי הרוח של אותה תקופה, גם אפלטון התייחס למחלות הנפש ולטיפול בהם דרך עיני הפילוסופיה. הוא טען שמחלת הנפש כמוה כקרע בין חלקי הנפש, הנובעים מבורות ומחוסר ידע, ולכן יש לטפל בכך באופן שכלתני דרך המחשבה הפילוסופית והבנת "הדיאלוג האפלטוני".

סוקרטס, היפוקרטס ואפלטון התייחסו אפוא בכתביהם לנושא הנפש, אולם אריסטו היה הראשון שכתב ספר שלם שכולו דיון בנבכי נפש האדם. הוא סיווג את כל ההוויה לשניים – לחומר ולצורה, וטען כי בנפש האנושית גלומה "צורתו" של האדם. אריסטו סבר שהנפש האנושית ניצבת במקום גבוה מעל הנפש החייתית של בעלי החיים, ושזו ממוקמת מעל נפש הצמחים, במעין מבנה פירמידה.

מאז ימי אריסטו ידעה התרבות האנושית חוקרים גדולים בתחום מסתורי נפש האדם. אולם, היו צריכות לעבור יותר מאלפיים שנה עד שקם הפסיכולוג הראשון שניתק את הפסיכולוגיה מהפילוסופיה. היה זה וילהלם וונדט, פיזיולוג ופסיכולוג גרמני בן המאה ה-19, שהקים מעבדה לחקר ההתנהגות, ובכך שינה את התפיסה שהפסיכולוגיה היא תחום פילוסופי. וונדט מיצב את הפסיכולוגיה כתחום מדעי לכל דבר, ולא במקרה זכה לתואר אבי הפסיכולוגיה המודרנית, הניסויית והקוגנטיבית.

ולמי שסקרן לקרוא בעצמו: הספר "נפש האדם" של אריסטו ראה בעברית ב-1989 בהוצאת הקיבוץ המאוחד, בתרגום והערות של מנחם לוז. את ספרו של וונדט שיצא לאור ב-1902, אפשר לקרוא ברשת באנגלית, בגרסת אונליין מלאה בקישור הבא הנושא את שם הספר: Outlines of Psychology. ואם בחרתם להעמיק – שתהיה קריאה נעימה ומלמדת!

נשלח ב מאמרים