דיכאון – תיאור בן ימינו

כתבת מערכת

טיפול בדיכאון

 

"…כי בכל מקום שאשב בו – על סיפון של ספינה או בבית קפה לצד הרחוב בפריז או בבנגקוק – אשב תחת אותו פעמון זכוכית ואתבשל באוויר המעופש של עצמי." (פעמון הזכוכית / סילביה פלאת).

מהו הדיכאון? מדובר, לפי הסופרת והמשוררת סילביה פלאת, ולפי רבים אחרים שחוו אותו, בסוג של צל. תחושת ייאוש חזקה שמלווה את האדם באשר ילך.

 

איך חוויית הדיכאון משפיעה על החיים? האם יש דרך להתמודד איתה? איך היא מושפעת מהימים בהם אנחנו חיים כרגע, ימים של מגפה עולמית שגורמת לסגר? מאמר זה יעסוק בשאלות אלו, וכן בשאלות רבות אחרות בנושא זה.

 

דיכאון – לא רק מצב רוח רע

 

הדיכאון, אשר נתפס כהפרעה רגשית, הוא לא רק מצב רוח רע. אפשר לחוות דיכאון ברמות שונות: יש אנשים שחווים פרצי דיכאון קצרים וחמורים מאוד, כאלה שלא מאפשרים להם לעשות ולו את הפעולה הקטנה ביותר כמו למשל להתקלח. לעומתם, יש אנשים שמסוגלים לתפקד ולחיות עם הדיכאון, אך מרגישים שהוא מצב נתון בחייהם, כמו רעש רקע שאי אפשר לכבות. בכל מקרה – הדיכאון הוא תחושה ייחודית, תחושה שקשה להבין אותה למי שלא חווה אותה בעצמו. חשוב לציין, שלא מדובר רק בעצב רגעי או בחוויה של תסכול. ולכן, אם יש בסביבתכם אדם שחווה תחושות דיכאון, כדאי לקחת בחשבון שהוא חווה משהו שונה מכם, ולא להגיד לו משהו כמו, "גם אני עצוב לפעמים". אמירה כזאת עלולה לעורר תסכול וייאוש.

 

העולם הרגשי של האדם בדיכאון

 

קשה לתאר את חוויית הדיכאון במילים, ובכל זאת, ניתן לומר שחוויית הדיכאון היא חוויה של סבל וייאוש – החיים עלולים להיראות לאדם המדוכא כמו באר עמוקה שאין לה סוף. לרוב, לאדם המדוכא אין יכולת ליהנות משום דבר, גם מאותם דברים שגרמו בעבר להנאה רבה. במקרים מסוימים, דיכאון עלול להוביל גם למחשבות בלתי פוסקות על מוות ולעיסוק ברעיונות אובדניים (ולמרות זאת, כמעט כל בני האדם עוסקים במוות או חושבים עליו במידה כזו או אחרת, ולכן – מחשבות אובדניות הן לעיתים קרובות רק בגדר פנטזיה – השאלה הקריטית היא האם קיימת כבר כוונה ובנוסף, תוכנית ברורה שמטרתה מוות).

 

חוויית הדיכאון מלווה ברגשות כואבים של אשמה, חוסר אונים, בושה ובדידות: אם מישהי חווה דיכאון, היא עלולה להיכנס לקונפליקטים עם סביבתה שלוחצת עליה "לצאת מזה ולחיות כרגיל". הקושי הרגשי בכך שהאדם המדוכא מעיק על קרוביו כיוון שאינו מצליח לפעול בהתאם לעצות ולציפיות שלהם. הדבר עלול לעורר תחושות כואבות של חוסר תקשורת ושל אשמה.

 

איך חושבים כשמדוכאים?

 

כשמדוכאים, נראה שאין טעם בשום דבר – כל פעולה נראית חסרת תוחלת, אבל גם כבדה ומורכבת. החיים נחווים כרצף של משימות כבדות או אתגרים, כזה שקשה מאוד לעמוד בו. כששרויים במצב של דיכאון, התחושה היא שאין כוח או יכולת לפעול. כמו כן, לעיתים קרובות אנשים במצבי דיכאון חווים דימוי עצמי נמוך – הם עלולים לתפוס את עצמם באופן ביקורתי ונוקשה, להתמקד במה שהם חווים כחסרונות שלהם, ולשכוח את הנקודות החזקות, לעתים ללא קשר לאופן בו הסביבה שלהם תופסת אותם. הם חווים לעיתים קרובות תחושות של אשמה, כאילו לא עמדו בציפיות של אחרים, חוסר ערך עצמי, ומחשבות פסימיות מאוד לגבי העתיד.

 

לפעול בעולם עם דיכאון

 

הדיכאון משפיע על התפקוד – לעיתים באופן ברור ולעיתים באופן עקיף, כמעט סמוי. אם מישהו מדוכא מאוד, ייתכן שייתקשה לבצע את הפעולות הבסיסיות ביותר – כולל לקום מהמיטה או לצחצח שיניים. אנשים אחרים מסוגלים לפעול גם אם הם שרויים בתוך עננה של דיכאון – אפילו להחזיק במשרה תובענית מאוד.

 

לעיתים קרובות, הדיכאון משפיע על תפקודים כמו אכילה ושינה – האדם המדוכא עלול לחוות רעב קיצוני או לחילופין חוסר תיאבון, לישון הרבה או לסבול מהפרעות שינה. למשל, הרבה אנשים שחווים דיכאון מדווחים על כך שקשה להם ללכת לישון בלילה, אך גם לקום בבוקר ליום חדש.

 

חשוב לדעת, שאמנם המצב הרגשי משפיע באופן דרמטי על התפקוד (כלומר – דיכאון מוביל לבעיות תפקודיות), אולם גם ההיפך הוא הנכון; אדם שמסתגר בביתו וקם מהמיטה בקושי רב, לרוב ירגיש חווית דיכאון עזה אף יותר. לכן מומלץ, אם הדבר אפשרי, לנסות לפעול (לצאת להליכה או ריצה, ללכת להיפגש עם חבר) גם כשנמצאים בתוך חווית הדיכאון – הדבר עשוי להשפיע על התחושות והרגשות גם אם לפני כן נדמה שהכול חסר טעם ושאין תועלת בפעולות האלו.

 

למשל, ידוע שפעילות פיזית וספורט משחררים כימיקלים הנקראים אנדורפינים. הורמונים אלה, המופרשים ע״י המוח ומערכת העצבים, מקטינים את התפיסה של כאב (בכך שמפעילים את הרצטפטורים האופייטים) ומעוררים הרגשה טובה בגוף.

 

הדיכאון בימינו

 

הפרעות נפשיות שונות, ובהן גם הדיכאון, מושפעות באופן ישיר מהנסיבות החברתיות. לפי נתונים שונים, דיכאון הוא מצב נפשי שמאפיין בעיקר את העולם המערבי של ימינו (ופחות קיים, למשל, במדינות מתפתחות או בחברות אנושיות שחיו לפני שנים רבות). גם ללא מגפת הקורונה, לא פשוט לחיות בימים אלה: רבים מאיתנו חיים בעולם תובעני מאוד מבחינה מקצועית, לכאורה מחוברים זה לזה מאוד (כמעט כולנו חברים ברשת חברתית אחת לפחות, איש איש לפי גילו ונסיבות חייו), אך למעשה מרוחקים מאוד זה מזה, ללא תחושה חזקה של קהילה ושייכות. (נראה שככל שהאדם חי בתוך קהילה תוססת ותומכת, וחש שייכות אליה, הדבר משמש כמעין תרופה נגד דכדוך.)
לפחות למראית עין, מגפת הקורונה לוקחת את המגמה הזאת ומעצימה אותה אפילו יותר – אנשים מסתגרים בבתיהם, וכמעט שאינם יכולים לבלות בחוץ ולקיים חיי שגרה פעילים. עבור רבים מאיתנו, ההתמודדות עם מגפת הקורונה, על כל מרכיביה, היא קשה ומתוחה מבחינה רגשית. עם זאת, ישנם אנשים שחווים גם תחושות חיוביות בתקופת הקורונה. אנשים שחווים דיכאון וחרדה באופן יומיומי עשויים לחוות הקלה מכך שגם אנשים אחרים חווים את המצוקה שלהם ומרגישים בדומה אליהם.

 

כדוגמא לרעיון זה, ניתן להתייחס לשימוש שאנחנו עושים בפייסבוק: באופן כללי, מחקרים שונים מראים כי השימוש ברשת החברתית הזאת מדכא, משום שאנשים רואים את החברים שלהם במצבים חיוביים, כמעט מסנוורים – למשל, בעת ביקור במסעדה יוקרתית או בשיאו של טיול בחו"ל. היום, מצב זה הוא פשוט בלתי אפשרי – כמעט אף אחד לא יכול להעלות תמונה של עצמו באירועים כאלה, ומי שחווה דיכאון הוא בהכרח פחות חריג. לכן, לפחות במובן מסוים יש בתקשורתית החברתית משהו פחות מדכא, גם בימים מורכבים אלה.

 

עם זאת, אנשים רבים אחרים אשר בימי שיגרה לא חווים עצמם בדיכאון, מרגישים כעת שהמתח הכלכלי ולעיתים גם התעסוקתי, מאיים על בריאותם הנפשית וגורם להם לשקוע בדיכאון.

 

איך להתמודד עם דיכאון?

 

גישות טיפוליות שונות מתייחסות לדיכאון באופן שונה. אנשי מקצוע מסוימים יבקשו להבין את הרקע הנפשי שעומד מאחורי תחושת הדיכאון, ויתייחסו גם לתקופת הילדות של המטופל, מתוך הנחה שהיא הכשירה את הקרקע לכיצד האדם יגיב במהלך חייו כאשר יתמודד עם אתגרים וסיטואציות דומות.

 

אנשי מקצוע אחרים יתמקדו בכאן ובעכשיו, בהרגלים של האדם המדוכא ובאופן שבו הוא חי את חייו, או יתמקדו בפיתוח משאבים שונים ותחושות גופניות אשר משרות רוגע ושלווה, תחושות שניתן לרתום לתהליכים אשר משחררים אנרגיה כלואה בגוף.

 

שיטה אחרת תתמקד בשינוי המחשבות השליליות והפסימיות אשר מובילות לדיכאון, מתוך ההכרה בקשר ההדוק בין מחשבה ורגש. לעיתים, חלק מהעבודה הטיפולית טמונה גם בקבלת הדיכאון. במקרים רבים, האדם המדוכא מנסה להילחם במצבו ולהיות "כמו כולם". לא תמיד יש בכך טעם – הדיכאון הוא אמנם חוויית חיים קשה, והמוטיבציה להרגיש אחרת היא ברורה, אך הניסיון הנואש להרגיש טוב הוא לפעמים רק העצמה של הסבל הקיים.

 

לכן, מטפלים רבים ינסו לעודד את המטופל שחווה דיכאון לשהות רגע במצב הרגשי הזה מבלי לחתור מיד לפתרון או לשינוי. חשוב לציין, שבמקרים מסוימים טיפול נפשי בדיכאון כולל גם טיפול תרופתי (על ידי פסיכיאטר או אפילו רופא משפחה) ו/או התייחסות להקשרים פיזיים ממשיים (למשל – המלצה לעשות ספורט או התייחסות כזו או אחרת לתזונה. לדוגמא, יתכן שרמת ויטמין D נמוכה, וידוע שזה משפיע על מצב רוח. במקרה כזה, תוסף מזון יעזור.).

 

אין פתרון קסם לדיכאון, אבל חשוב לדעת שדיכאון הוא בכל זאת חוויה שניתן להתמודד עמה. כשם שהחיים שלנו משתנים מעת לעת (עוברים דירה, משנים מקצוע, מחליפים בני זוג), כך גם העולם הפנימי שלנו עובר שינויים ותהפוכות. כשנמצאים במצב של דיכאון, נדמה שלא יהיה שינוי, נדמה שהדברים תמיד יישארו כפי שהם. ובכל זאת, גם אצל האדם שחווה דיכאון יש קול קטן, אולי כזה שקשה לזהות, שמודע לכך שבעתיד הדברים יכולים להיות אחרת.

 

מצאתם עניין בטיפול דינמי? להלן מונחים נוספים שעשויים לעניין אתכם:

טיפול פסיכולוגי | פסיכותרפיה

 

נשלח ב מאמרים