מה זה סטרס?

מאמר מערכת

כדי לדבר על סטרס, כדאי לחשוב רגע על הטבע.

דמיינו איילה שנמצאת בשדה, כשפתאום להקה של אריות רודפת אחריה. מה מרגישה האיילה? פחד. ממש אותו פחד שאנחנו עשויים להרגיש אם נהיה במצב של מנוסה ובהלה. מערכת העצבים הסימפטטית תפעל באופן מוגבר, הדופק וקצב הלב יתגברו, מערכת העיכול תפסיק את פעולתה והנשימות יהיו מהירות, שטוחות. הפעולות יהיו אוטומטיות, הכול במטרה להתמודד עם מצב החירום. תגובה רפלקסיבית נוספת למנגנון של ״הילחם או ברח,״ המתרחשת אף היא ללא חשיבה מקדימה, הינה קפיאה במקום.

מהו סטרס?

אפשר לדבר על כמה סוגים של לחץ.

ישנו לחץ חריף, שעולה בעקבות מצב ספציפי, נקודתי. פחד הוא תגובה טבעית למצב קיצוני מאיים, והוא לא תוצר של המחשבות שלנו אלא של המציאות החיצונית. סטרס, לעומת זאת, סטרס הוא מצב שונה: לחץ שנוצר מעוד ועוד מחשבות, מחשבות שוחקות ומטרידות שמפריעות לאיכות החיים שלנו.

מה עומד מאחורי הסטרס?

גם הסטרס הוא תגובה טבעית למצב שבו אנחנו נמצאים.

בימים אלה, למשל, אנחנו נמצאים בעיצומה של מגפה שמשפיעה באופן נרחב על אורח החיים שלנו ועל האפשרויות הכלכליות, החברתיות והתעסוקתיות שלנו. אנחנו מצויים במצב חריג של חוסר ודאות מתמשך, גם בהקשר הבריאותי וגם בהקשר החברתי- הכלכלי. בישראל, ובמקומות נוספים בעולם, נלווה לכך גם זעזוע פוליטי – מצב בו קשה לדעת כיצד המדינה תיראה בעוד תקופה קצרה מהיום.

גם ללא אתגרי התקופה האחרונה, רבים מאיתנו, בעולם המערבי בכלל, ובישראל בפרט, חווים שגרה מתוחה ולחוצה. היום, שעות העבודה ארוכות יותר בהשוואה לעבר, מפני שגם כשאנחנו מסיימים את יום העבודה, אנחנו נאלצים להיות בתקשורת עם המנהלים, העמיתים והלקוחות דרך אפליקציות שונות – מג'ימייל ועד הווטסאפ ודרך הפייסבוק. וכאמירה כללית לגבי הטכנולוגיה, ניתן לומר שהיום אין לנו דקה לעצמנו, דקה למחשבות שלנו. לפעמים אנחנו אפילו לא שמים לב באיזו מידה המסכים מקיפים אותנו ו"מפגיזים אותנו" במידע. עד כמה אין לנו דקה של הפסקה או יציאה לאויר הצח..

הגוף מדבר

לא תמיד נהיה מודעים לכך שאנחנו חווים סטרס. לפעמים אנחנו דווקא רוצים לקחת על עצמנו הרבה – בעבודה או בחיי הפנאי – ובקושי מכירים בכך שיש מחירים לבחירה הזאת.

במקרה כזה, הגוף עשוי לאותת לנו שיש בעיה. כשאנחנו מצויים במצב של סטרס, אנחנו מגיבים לכך פיזית – השיער נושר, מערכת העיכול פועלת בצורה לא סדירה, ישנן הפרעות בשינה. למשל, קיימת אבחנה שאין לה הסבר ברור שנקראת סינדרום המעי הרגיז. מדובר בשורה של הפרעות עיכול שאינן שייכות למחלה מוכרת (למשל, לא מדובר במחלת קרוהן או קוליטיס). אחת ההשערות היא שתופעת סינדרום המעי הרגיז נגרמת כתוצאה מלחץ שוחק. מובן שאין להחליט לבד שתופעה מסוימת נובעת אך ורק מסטרס ללא בדיקה רפואית ששוללת בעיות גופניות שונות.

להבין את עצמנו

אפשר לעצור רגע ולנסות להגדיר לעצמנו מטרות –

• האם אנחנו חיים את החיים שאנחנו רוצים לחיות?
• האם יש לנו מספיק זמן למנוחה, למחשבה ולהרהור? להיות עם יקירינו?
• אילו בחירות מעוררות בנו סטרס ומה מרגיע אותנו?

אנחנו לא צריכים לעבור לגור "במדבר", מנותקים מכל גירוי חיצוני ומכל אתגר., אבל כדאי לבדוק טוב, אפשר בעזרת ייעוץ או בעזרת חבר טוב, לזהות מה מתאים לנו ומה לא.

להרגיע את המערכת

חשוב להבין את הנפש שלנו ולהכיר את עצמנו טוב יותר – אבל לפעמים כדאי גם לעבוד דרך הגוף: לקחת נשימות עמוקות, לתרגל מדיטציה, לעשות הליכה לבד או ביחד עם אחר. בחוויה של סטרס הגוף נמצא במצב של חוסר איזון באופן כמעט קבוע, וחשוב להרגיע אותו בדרכים שונות. מובן, שבחלק מהמקרים כדאי גם להיעזר בייעוץ פסיכולוגי מקצועי או ללמוד תרגולי הרפיה ומיינדפולנס, בהדרכת אנשי מקצוע.

להאט את הקצב

אפשר גם להאט את הקצב – לבדוק פחות את הטלפון, לנוח, לשבת לאכול אוכל טוב ומזין (בניגוד למזון מהיר או אכילה בעמידה). אחד הספרים שעוסקים בכך הוא הספר "היסטוריה של מהירות" מאת עמית נויפלד, שמתמקד במחיר הנפשי שנגרם על ידי חיים תזזיתיים וקדחתניים. כדאי לבדוק אם לפחות באופן אחד ספציפי אנחנו יכולים להפוך את היום שלנו לנינוח ונעים יותר.

לחיות עם הסטרס

במאמר זה עסקנו בנושא הסטרס: סיבות, תסמינים בולטים, וכן דרכי התמודדות וטיפול.

כאמירה מסכמת, הסטרס הוא לא בהכרח חוויה פיזית ונפשית שיש להכחיד באופן מלא, אלא יותר תחושה שכדאי ללמוד איך להרגיע אותה. הסטרס הוא מעין תזכורת: דאגו לעצמכם, שימו לב לחוויה הפנימית שלכם, נסו לטפל היטב בעצמכם – ממש כאילו הייתם הורים טובים לתינוק.

מושגים נוספים שעשויים לעניין אותך:

פסיכותרפיה | דיכאון | חרדה

לאינדקס מטפלים לחצו כאן

מטפלי טנא