הכנה פסיכולוגית לראיון עבודה

כיצד ניתן להתכונן לראיון עבודה?

סיטואציה של ראיון עבודה היא סיטואציה מלחיצה ולא פשוטה כמעט לכולם. מעבר לסימני השאלה הפרקטיים שצצים (האם אצליח להתקבל לעבודה שאני רוצה? האם אמצא את המקום שמתאים לי?), צצים הרבה קשיים פסיכולוגיים סביב הסיטואציה. בנפש שלנו, זאת סיטואציה שבה צריך להתקבל – כלומר, אנשים אחרים צריכים לאשר אותנו ולראות שאנחנו מתאימים. עם השק הזה של המחשבות והתחושות אנחנו נכנסים לתוך הסיטואציה הזאת. נשאלת השאלה – איך נכון להתנהל מול הסיטואציה של הראיון מבחינה פסיכולוגית.

 

יש כמה שלבים לתהליך של ראיון עבודה, ונכון לקחת את כולם בחשבון – את השלב שלפני הראיון, את הראיון עצמו וגם את השלב שלאחר מכן.

 

השלב של לפני הראיון הוא שלב חשוב ביותר

הוא כולל הכנה מנטלית שיכולה לעשות את כל ההבדל. כדאי לזכור שבסופו של דבר, ראיון העבודה הוא לא מעמד חד צדדי שבו מישהו חיצוני צריך להחליט אם אתם כן מתאימים או לא מתאימים. מדובר, למעשה, בפגישה. שווה לחשוב על דייט בהקשר הזה: בדייט שני הצדדים נפגשים ובודקים התאמה הדדית. כך גם בראיון עבודה. אתם באים גם כדי לספר על עצמכם ולהרשים, אבל גם כדאי לקלוט את האווירה ולראות אם המקום מתאים לכם.

 

אז הרגענו את עצמנו? כדאי להשקיע גם מחשבה בתכנון הראיון. לחשוב בצורה טובה אילו תכונות וחלקים בכם מתאימים למקום העבודה שאליו אתם מתראיינים בצורה טובה (אתם יסודיים והעבודה דורשת עבודה עם פרטי-פרטים? אחלה!), ואילו תחומים יכולים להיות מאתגרים יותר (קשה לכם להכיר אנשים חדשים והעבודה דורשת המון שיחות טלפון עם לקוחות? זה אתגר! אבל זה לא אומר שהוא בלתי אפשרי). ככל שתכינו הצגה עצמית שיש בה רלוונטיות ספציפית למקום העבודה, יש סיכוי טוב יותר שהראיון עצמו יהיה נוח יותר, כי השאלות עצמן יהיו בעצם צפויות עבורכם.

 

היום של הראיון דורש גם הוא הכנה פסיכולוגית. לא, אין צורך שהיום הזה יהיה ריק מתכניות אחרות, אבל כדאי לבוא רעננים. אם תבואו ברגע האחרון, למשל, זה יכול להתחיל את הראיון באווירה של לחץ. חבל! עדיף לאפשר לעצמכם תנאים נינוחים במידת האפשר. אפשר לעשות תרגילי נשימה או לכתוב לעצמכם כמה דברים מעודדים ומרגיעים בדקות שלפני הראיון.

 

והגענו לרגע הראיון עצמו.

יושב מולכם אדם זר, מישהו סמכותי או מישהי סמכותית, ומתחיל לשאול אתכם שאלות אישיות על עצמכם (גם אם הנושא הוא נושא מקצועי, עדיין מדובר בשאלות אישיות מאוד, על התכונות שלכם, על ההעדפות שלכם, על היכולות שלכם). חשוב לזכור, שזה טבעי אם אתם בלחץ בסיטואציה הזאת, וזה טבעי גם שהלחץ ניכר בגוף במידה כזו או אחרת. בסופו של דבר אתם באמת נמצאים במעמד מלחיץ. דווקא זה שאתם נראים קצת נרגשים יכול להראות שאתם לוקחים את העבודה ברצינות ומתרגשים לגבי האפשרות שתתחילו לעבוד בה.

 

ומה קורה כשהמראיין מתחיל לשאול שאלות? מה קורה כשהוא מתחיל לעסוק בעבר שלכם, בתכניות שלכם, בתכונות החיוביות, בתכונות השליליות, מה עושים אז? כל שאלה היא עולם בפני עצמו: שאלה על הרקע המקצועי שלכם היא לא זהה לשאלה על התכונות שטעונות שיפור. ובכל זאת, ביחס לכל השאלות יש מכנה משותף אחד ברור: כדאי לענות עליהן בכנות, אבל גם להראות שאתם מוכנים לעבור עם עצמכם תהליך ולהתפתח מבחינה מקצועית.

 

תשובה לא כנה, כזו שאתם לא מאמינים בה בעצמכם, ברוב המקרים תרגיש לצד השני מזויפת (לא, פרפקציוניזם זו לא תכונה רעה…). תשובה לא מחמיאה, בלי שום נכונות לעבוד על עצמכם ("אני לא מארגן את המשימות שלי טוב") לא תיצור את התחושה שכדאי לקבל אתכם למקום העבודה. הסוד הוא בשילוב ("במקום העבודה הקודם שלי לא תמיד יזמתי כמו שהייתי רוצה; במקום העבודה הבא אני מתכוון להקדיש זמן שבועי כדי לחשוב על שניים-שלושה פרויקטים שיכולים לקדם את החברה ואת הפעילות שלי בה לטווח הרחוק"). היו אמיתיים, אבל נסו ליצור בתשובות שלכם את הגרסה הטובה ביותר של עצמכם.

 

ואחרי הראיון?

מה, סיימנו, לא? אז זהו – שלא. ראיון הוא אירוע משמעותי, ואפשר ללמוד ממנו הרבה גם אם בסופו של דבר לא נעבוד במקום העבודה שאליו התראיינו. נסו לחשוב על עצמכם אחרי הראיון, לא בהלקאה עצמית אלא באמת מתוך כוונה ללמוד ולהשתפר: האם הבאתי את עצמי לידי ביטוי? האם הרגשתי מחובר לעצמי ולתשובות שלי? מה הייתי עושה אחרת בפעם הבאה? שווה לכתוב את המחשבות והרעיונות שעולים. יש לזה ערך בכל מקרה.

 

בסופו של דבר, ראיון הוא מפגש מקצועי, שהמטרה שלו היא לבדוק התאמה (הדדית) בין מקום העבודה לבין המועמד. אבל מאחורי המפגש המקצועי יש גם המון פסיכולוגיה: גם היכרות עם עצמנו וגם יכולת להעביר את מי שאנחנו לאדם שיושב מולנו. זכרו שיש לכם מה להציע לעולם, אחרת כלל לא הייתם מגיעים לסיטואציה שבה אתם מתראיינים…

 

ושיהיה המון בהצלחה!

נשלח ב מאמרים