פחד מאינטימיות

פחד מאינטימיות

תוכן עניינים

מאת: נועה שידלו

מערכות יחסים הן משאב משמעותי בחיינו. בעזרת קשרים אלו אנו יכולים להתקדם ולהתפתח, בידיעה שיש מי שייתן לנו תמיכה, יעזור לנו להתמודד עם משברים ויפיג תחושות של בדידות. מהצד השני גם התמיכה שלנו באדם קרוב מסייעת לתחושת המסוגלות שלנו ועשויה לחזק תחושות של משמעות וערך.

אך מה קורה אצל אדם אשר מתקשה לייצר מערכות יחסים קרובות ואינטימיות עם אחרים? אדם אשר חווה חרדה מאינטימיות, האם יש מה לעשות בנידון? במאמר זה נבחן את נושא הפחד מאינטימיות.

תחילה, נתחיל מלהגדיר מהי אינטימיות. הרבה נוטים להתבלבל בין מין לבין אינטימיות למרות שמדובר בדברים שונים (שלעיתים משיקים). אינטימיות יכולה להתקיים במערכת יחסים זוגית, אך גם בכל מערכת יחסים אחרת, למשל עם חבר קרוב או בן משפחה.

סוגים שונים של אינטימיות

ישנם סוגים שונים אותם נגדיר תחת המילה 'אינטימיות', וביניהם:

אינטימיות רגשית

היכולת לחלוק מחשבות ורגשות בצורה כנה ובטוחה. למשל, לשתף סודות כמוסים, פחדים גדולים, אכזבות וחלומות.

אינטימיות אינטלקטואלית

הביטחון לחלוק אמונות, השקפות ונקודות מבט ללא חשש מביקורת או קונפליקטים בלתי פתירים. ביטחון זה מייצר חופש בקשר לשיתוף של אמונות ודעות בנינוחות גם אם הן מנוגדות לדעתו של השני.

אינטימיות מינית

הרגשה בטוחה במיניות עם הפרטנר. היכולת לומר מה נעים ולא נעים לנו, ולהרגיש בטוחים ומוגנים בסיטואציות בעלות אופי מיני.

אינטימיות חוויתית

נובעת מחוויות משותפות שמייצרות זכרונות ורגעים ייחודיים. ניתן לחזק אינטימיות זו על ידי התמודדות משותפת עם קשיים, יציאה למסעות משותפים ושיתופי פעולה בתחומי עשיה שונים.

כפי שניתן לראות, כל סוגי האינטימיות קשורים ביצירת מרחב בטוח ונטול שיפוטיות, בו אפשר לחלוק ולהקשיב ומתוך כך ליצור קשר משמעותי עם האחר.

מהו פחד מאינטימיות?

בניגוד לתפיסה הרווחת, פחד מאינטימיות אין משמעותו בהכרח הימנעות מוחלטות מקשרים. סימנים לפחד מאינטימיות יכולים להיות, בין היתר:

  • "חבלה" עצמית במערכות יחסים – פחד מאינטימיות יכול להוביל אדם לחבל במערכות היחסים שלו, לרוב באופן לא מודע, למשל על ידי הימנעות מעימותים או ריסון עצמי מוגזם באופן שימנע קרבה רגשית לבן או בת הזוג (או לאדם אחר). ישנן גם תגובות מובהקות יותר, כמו ביקורתיות יתר, יצירת קונפליקטים (במודע או לא במודע) ותגובות לא מותאמות.
  • קושי להחזיק מערכת יחסים לאורך זמן – לעיתים, מערכות יחסים מרובות וקצרות עשויות להיות סימן לפחד מאינטימיות. ישנה נטייה לסיים מערכת יחסים רגע לפני שהיא נהיית רצינית או מחייבת.
  • פרפקציוניזם – אנשים פרפקציוניסטים נוטים לצפות מעצמם לשלמות (ולעיתים גם מהפרטנרים שלהם). זה עשוי להקשות על היכולת להראות פגיעות וחולשה, שהם צדדים חשובים ביצירת אינטימיות רגשית אמיתית. הם עשויים להרגיש שעליהם לעמוד בסטנדרטים בלתי-אפשריים בזוגיות, בצורה שתייצר כעס וטינה כלפי בן או בת הזוג, לא תמיד באופן מודע.

מה מוביל לפחד מאינטימיות?

פחד מאינטימיות יכול להיווצר ממגוון סיבות, ביניהן חוויות ילדות והתקשרות לא בטוחה עם אחד ההורים. כילדים, אנו לומדים מההורים שלנו על מערכות יחסים ועל העולם האנושי. הורה אשר מתקשה לייצר קשר בטוח עם ילדו, לראות אותו ואת חוויותיו ורגשותיו, ולטפל באופן עקבי בצרכיו, עשוי להוביל לכך שהילד יגדל ללא תחושת ביטחון באדם קרוב.

אותו ילד עשוי להתקשות בעתיד, כאדם בוגר, לסמוך על אחרים ולייצר קשרים משמעותיים.

פחד מאינטימיות עשוי גם לנבוע מטראומה בילדות או בבגרות. פגיעה קשה, התעללות או חוויה של בגידה באמון עלולות גם הן לפגוע ביכולתנו לסמוך על בן או בת הזוג.

האם וכיצד ניתן לטפל בפחד מאינטימיות?

נראה כי בכל הנוגע לטיפול בפחד זה קיים מעגל קסמים: ישנו פחד עמוק להפגין פגיעות מול בן/בת הזוג, ויש פחד רב להרגיש זקוק ותלוי בו, אך לא ניתן לייצר אינטימיות מבלי להפגין פגיעות ומבלי להרגיש תלות. לפיכך אלו המפחדים מאינטמיות פעמים רבות נתקעים בשלב זה.

כדי לחזק את האינטימיות הרגשית בקשר יש צורך במתן אמון, תוך "סיכון" מסוים שנובע מהחששות מחשיפה, פגיעות ותלות.

אם החשיפה או ההזדקקות יתקבלו בצורה חיובית על ידי הצד השני, נוכל להרגיש בטוחים יותר, קרובים יותר וסביר להניח שנצליח לשתף ולהתקרב יותר ויותר. לעומת זאת, אם הן יובילו לתחושות של דחייה והתרחקות מהצד השני, ייתכן ונרצה להסתגר ולא להתקרב או לשתף שוב.

מומלץ לתרגל חשיפה הדרגתית ומתונה, בצעדים קטנים. ניתן גם לשאול את בן/בת הזוג שאלות בנוגע לרגשותיו/יה ולתרגל הקשבה אמפתית.

טיפול נפשי יכול לסייע מאוד בהתגברות על הפחד מאינטימיות אצל גברים ונשים. המרחב הטיפולי אמור להפוך, בתקווה, למקום בטוח עבור המטופל, ודרך יצירת קשר קרוב עם המטפל ניתן לתרגל בהדרגה אינטימיות רגשית. הקשר עם המטפל יכול להוות מודל מתקן במקרה של התקשרות לא בטוחה עם הורה. באמצעות התהליך הטיפולי, המטופל מרוויח התקשרות בטוחה אשר חדשה לו , מעין דוגמה חדשה ומיטיבה לקשרים הבאים.

ניתן ללמוד טכניקות וצורות תקשורת חדשות שיכולות לסייע ליצור קשרים משמעותיים, מספקים, הדדיים ואינטימיים ובכך להפיג את החרדה. בנוסף, הטיפול יכול לעזור בהבנת הסיבות המסתתרות מאחורי הפחד מאינטימיות, זיהוי דפוסי הימנעות שמשמרים פחד זה וכן, זיהוי הטריגרים להופעת החרדות, כמו גם תכנון דרכי פעולה עתידיים להתמודדות אחרת עם טריגרים אלה.

יצירת קשרים אינטימיים תאפשר יצירת חיים מלאים ומשמעותיים. עבור רוב בני האדם אינטימיות הינה חיונית להזנת הנפש ולתחושה של רווחה נפשית.

לקריאה נוספת:

פחד מאינטימיות (באנגלית)
שיטות התמודדות עם פחד מאינטימיות (באנגלית)

מטפלי טנא

מירטה יעקובי בריילובסקי - פסיכולוגית קלינית מומחית - כפר סבא - פתח תקווה

יעל גולדברגר - פסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה – תל אביב

ארנון נחמיאס - עובד סוציאלי פסיכותרפיסט - לוד

מיכל דוד - פסיכולוגית שקומית מומחית ומדריכה ופסיכותרפיסטית - תל אביב

לילך ברכה – עו"ס פסיכותרפיסטית – פתח תקווה ואורנית (סמוך לראש העין)

רותי פריד-לביא - פסיכולוגית קלינית מומחית - תל אביב

חיה סולרצ'יק - עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית - ירושלים

טל שברו - עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית - כפר סבא

הילה לוינגר שיפריס - פסיכולוגית קלינית מומחית - הוד השרון

עידית חלמיש קרני – עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית – גבעתיים

רבקה חוברס - פסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה - ירושלים

צבי גיל - פסיכולוג קליני מדריך ופסיכולוג רפואי - חיפה

מיכל כצנלסון - פסיכולוגית קלינית מומחית - מודיעין

דורית עופר כרמי - פסיכולוגית קלינית – תל אביב

אורית פס - עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית – תל אביב ואונליין

לידיה הירשהאוט - פסיכולוגית קלינית מומחית - חיפה

פרל ריין - פסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה - תל אביב

רותי בן אפרים - פסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה - ירושלים

נטע דוד גשרי – עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית – נתניה

נירית מירן - עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית - תל אביב - אשקלון

מלי סלע - עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית - ירושלים

עופרה נתן - עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית – חיפה

נילי סתיו - עובדת סוציאלית מטפלת זוגית ומשפחתית - חיפה

משה שבתאי - עו"ס קליני, מטפל זוגי ומשפחתי - הרצליה

ליאת רון – עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית – רמת גן ותל אביב

מורן קינן מאירוביץ – עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית – כפר סבא

ד''ר אדריאנה מולדובן - פסיכולוגית קלינית מומחית - כפר סבא

רות בנוזיו - עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית - תל אביב

ד"ר ציפי בן עמי - פסיכולוגית ופסיכותרפיסטית - גני תקוה - פתח תקוה

רבקה ישראלי-אמסל - פסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה - תל-אביב

מוניקה סאקס - פסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה - תל אביב (נאות אפקה)

עופרה ירקוני – פסיכותרפיסטית בהבעה ויצירה – מושב שדה יצחק

רונית הלפרן - פסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה - ירושלים

רות גולן - פסיכולוגית קלינית - יפו

גליה שדה – עו"ס פסיכותרפיסטית - מושב מאור (אזור חדרה ופרדס חנה)

פנינה לפידות - פסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה - מבשרת ציון

ניקי לקס - פסיכולוגית קלינית מומחית - ירושלים

צבי קליבץ - פסיכולוג קליני מומחה ומדריך – ירושלים ואשקלון

מיכל בן אריה – פסיכולוגית קלינית – תל אביב

ענת בביץ - פסיכולוגית קלינית מומחית - תל אביב

תמר יעקובוביץ' - עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית - רמת גן - גבעתיים

גלית דה יונג – עו"ס פסיכותרפיסטית - כפר סבא

שרית בוסקוביץ' - פסיכולוגית קלינית מומחית - תל אביב

איבון נתנזון - פסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה – תל אביב

נטע בר אופנהיימר – פסיכותרפיסטית מטפלת בהבעה ויצירה – ירושלים ואונליין

ליאת ויסבאום בבאני – עו"ס פסיכותרפיסטית - רמת השרון כפר סבא

נילי רונן לוי - עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית - ירושלים

יעל ניר – עו"ס פסיכותרפיסטית - רחובות ותל אביב

דר מוריה מרקוס קפלן - פסיכולוגית קלינית - תל אביב

זאב פלג עובד סוציאלי קליני - תל אביב

טל נקר - עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית - הרצליה

חגית זריף - פסיכותרפיסטית ומטפלת באמצעות הבעה ויצירה - תל אביב

מיכל אבירי – ביבליותרפיסטית ופסיכותרפיסטית – ירושלים

סוזי ביכלר - פסיכולוגית קלינית, מומחית ומדריכה - תל אביב

ליאת פלדמן - עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית - גבעתיים

חיפוש פסיכולוגים ומטפלים:

אתר טנא משתמש בעוגיות לצורך ניתוח סטטיסטי, בהתאם למדיניות הפרטיות שניתן לעיין בה כאן. המשך השימוש באתר מהווה את הסכמתכם לשימוש בעוגיות