דרכי טיפול בפוביות

טיפול בפוביות

תוכן עניינים

מאת: נועה שידלו

ילדים רבים פוחדים ממשהו, למשל מהחושך, מרופא השיניים או מלהישאר לבד בבית. פחד הוא רגש טבעי וחשוב להישרדות שלנו בעולם, ותפקידו לאותת לנו כאשר אנו במצב של סכנה. עם זאת, לעיתים הפחד אינו רציונלי. גם מבוגרים עשויים לפחד מדברים שונים, לדוגמה מג'וקים, מטיסות או אפילו מהגשת מסמכים שונים לבנק. אך מתי פחד הופך פוביה? וכיצד ניתן להתמודד עם פוביות?

במאמר זה נדון במהי פוביה ומהם הטיפולים האפשריים כדי להתגבר על הפוביה ולמנוע פגיעה מתמשכת באיכות החיים ובתפקוד.

מהן פוביות?

פוביות הן פחדים חזקים ולא רציונליים (כלומר, שאינם תואמים את המציאות האובייקטיבית) מחפץ או סיטואציה שסביר שלא יגרמו לנזק ממשי. המילה פוביה מגיעה מהמילה היוונית "Phobos" שמשמעותה פחד או אימה.

הפוביה גורמת לאדם הסובל ממנה למצוקה רבה, ופעמים רבות מובילה להימנעויות במטרה לא להיחשף למושא הפוביה. בשל ההימנעות, האדם הסובל מפוביה עלול לחוש פגיעה באיכות חייו ובתפקודו בתחומי חיים שונים, כגון בבית, בעבודה או בחברה.

מה גורם להיווצרות פוביה?

אין גורם אחד ברור להיווצרות פוביות. עם זאת, ישנם מספר גורמים שעשויים להילקח בחשבון בניסיון להסביר את היווצרות הפוביה:

  • טראומות מהעבר או פציעות: חוויות עבר עשויות להוביל להשפעה והיווצרות פחד או פוביה מדבר מסוים. למשל, אדם אשר ננשך על ידי כלב ונפצע בילדותו עשוי לפחד מאוחר יותר מכלבים.
  • העברה בין-דורית: חשיפה לפחד של אדם קרוב, למשל הורה, עשויה ליצור פחד אצל ילדו. ילדים לומדים מהוריהם על החיים ועל סכנות, ולכן קיים סיכוי שהפחד יעבור. בנוסף, סביר להניח שההורה ימנע מילדו חשיפה לגורם הפחד, שכן עבורו מדובר בסכנה ממשית. כך למשל, אם האם מפחדת מכלבים, הילד יראה את תגובתה לכלב וילמד שמדובר ביצור מסוכן.
  • גורמים גנטיים: נראה כי יש אנשים בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח פוביות מאחרים, במיוחד כאשר מצטלבים עם השפעות סביבתיות.
  • חשיפה ארוכת טווח ללחץ: סטרס כרוני יכול לפגום במערכות רבות בגוף ובנפש, ולהוביל לירידה ביכולת ההתמודדות עם מצבים שונים. לכן, אדם הנמצא בסטרס כרוני, אשר בא לידי ביטוי בעוררות גבוהה, הוא ”פגיע" יותר, ועשוי לפתח פוביה מסוימת ביתר קלות מאדם שאינו נמצא בסטרס כרוני.

סוגי פוביות נפוצות

לפי ה- DSM-5, רוב הפוביות נופלות לאחת מתוך חמש קטגוריות:

  • פחדים הקשורים לבעלי חיים (כלבים, חרקים)
  • פחדים שקשורים לסביבה הטבעית (גבהים, חושך)
  • פחדים שקשורים לפציעות, דם או תהליכים רפואיים (זריקות)
  • פחדים אחרים (רעשים חזקים, פחד מטביעה)

בין הפוביות הנפוצות ביותר, ניתן למצוא:

  • ארכנופוביה – פחד קיצוני מעכבישים
  • אופידיופוביה – פחד קיצוני מנחשים
  • אקרופוביה – פחד קיצוני מגבהים
  • אגורפוביה – פחד קיצוני משהייה במקום בו בעת סכנה, יהיה קשה לברוח או להנצל (למשל, קולנוע, מגרש חניה, גשר).
  • מיזופוביה – פחד קיצוני מלכלוך או חיידקים

איך מזהים פוביה?

פוביה עשויה להתבטא בצורות שונות אצל אנשים שונים.

עם זאת, לרוב המשותף לסובלים מכל פוביה הוא חוויה של פחד חזק מאוד וחרדה מגורם הפוביה בעת חשיפה אליו או במקרים מסוימים, אף בעצם המחשבה עליו.
תסמינים נפוצים בעת חשיפה או מחשבה על מושא הפוביה כוללים:

  • פחד עז
  • סחרחורת
  • דופק מואץ
  • הזעה
  • קוצר נשימה
  • גלי חום או קור
  • רעידות
  • כאב חזק או לחץ חזק בחזה
  • בחילה, הקאה או שלשול

איך מטפלים בפוביה?

ישנם מגוון טיפולים אפשריים לפוביות, שכוללים לרוב טיפול נפשי, טיפול תרופתי או שילוב:

טיפול בחשיפה

טיפול בחשיפה הוא טיפול מאוד נפוץ לפוביות רבות.

טיפול בחשיפה הוא סוג של טיפול התנהגותי-קוגניטיבי שכולל חשיפה איטית ומדורגת לגורם הפחד. המטרה בטיפול היא לשחרר את הפחד העז שהאדם חש כלפי מושא הפחד.

למשל, טיפול בחשיפה מפחד מחושך יכול לכלול סדרת שלבים הדרגתית, בה אדם נמצא בחושך לזמן מדוד כל פעם, בהתחלה עם המטפל ומאוחר יותר לבד, לאחר שקיבל כלים כיצד להרגיע את עצמו בסיטואציה המאיימת.

טיפול תרופתי

טיפול תרופתי עשוי לכלול תרופות נוגדות חרדה, שיסייעו בזמן טיפול החשיפה וימנעו מצוקה עזה מדי.

חיפוש פסיכולוגים ומטפלים: