על "אנחנו" ו"הם", טובים ורעים – מחשבות לקראת הבחירות

נתחיל בדמיון מודרך:. נסו להיזכר בהתבטאות של פוליטיקאי בהקשר של הבחירות האלו. זה יכול להיות פוליטיקאי מכל קצוות הקשת הפוליטית. נסו לחשוב איך התנסח אותו פוליטיקאי. איך הוא תיאר את המפלגה שלו. איך הוא תיאר מפלגות מהצד השני של המתרס. עכשיו נסו לחשוב על עצמכם בויכוחים פוליטיים. האם אתם פתוחים לאפשרויות או לתפיסות אחרות? ובאיזו מידה?

 

בפוליטיקה, כמו בתחומים רבים אחרים בחיים, אנחנו נוטים להסתכל על המציאות כמחולקת לשניים – "אנחנו" ו"הם". הצד שלנו הוא הצד המושלם, המוסרי, זה שיש לו זכות לפעול. הצד השני הוא הצד שאין בו שום דבר טוב, שאם ייבחר עלול לגרום להרס. הרבה פעמים הפוליטיקאים (והקמפיינרים שלהם) הם אלה שגורמים לנו לתפוס ככה את המציאות. יש בסיס פסיכולוגי לתפיסות האלו?

 

זה הזמן להכיר את מלאני קליין.

 

מלאני קליין הייתה פסיכואנליטיקאית ופסיכותרפיסטית פורצת דרך, שפעלה במאה ה-20. היא המשיכה חלק גדול מרעיונותיו של פרויד, אך התייחסה באופן משמעותי יותר ממנו לנושא הטיפול בילדים. בין היתר, התייחסה לעמדות הנפשיות אצל תינוקות ולאופן בו הם תופסים את העולם בשנים הראשונות בחייהם. עולם המושגים שהיא יצרה שימושי עבורנו כדי להבין מצבים מנטליים בנפש האדם.

 

לפי קליין אנחנו מתחילים את חיינו כשאנחנו נמצאים בעמדה הסכיזופרנואידית. דהיינו, אנחנו חווים את העולם כטוב או רע באופן מוחלט, בלי גווני ביניים. לעיתים קרובות, התינוק (כל תינוק) מרגיש חסר אונים (חשבו על הפעם האחרונה ששמעתם תינוק בוכה). הוא במצב הישרדותי שמעורר חרדה רבה — כאשר הוא רעב המצב רע לחלוטין, כאשר מאכילים אותו המצב טוב לחלוטין. אין לו יכולת לתפוס מורכבות בעולם, לומר לעצמו משהו כמו, "זה בסדר, עכשיו אני קצת רעב, אבל עוד מעט יאכילו אותי ואני אהיה שוב רגוע."

 

ואנחנו, המבוגרים? ברוב המקרים אנחנו מצליחים לרכוש הסתכלות נפשית אחרת, שקליין קראה לה העמדה הדפרסיבית. כשאנחנו בעמדה הדפרסיבית, אנחנו מסוגלים לראות בעצמנו ובאחר כל מיני צדדים, טובים ורעים. אנחנו מצליחים לראות תכונות לא אהובות באנשים שאנחנו אוהבים ותכונות מוערכות באנשים שאנחנו סולדים מהם. בדרך כלל, העולם לא נראה מושלם וגם לא נורא. בעמדה הדפרסיבית יש גווני ביניים, והדבר נחשב להישג התפתחותי.

 

ולמרות זאת, גם מבוגרים נסוגים לפעמים לעמדה הסכיזופרנואידית (זוכרים? זאת העמדה של התינוק.). כלומר, הם מסתכלים על עצמם, על האחרים ועל העולם כטוב או רע באופן מוחלט. חשבו על מצב הלחץ הקשה האחרון שבו הייתם ועל התחושות שהתעוררו בכם אז – האם הייתם מסוגלים לראות שלא הכל שחור או לבן? חשבו על האופן שבו אנחנו מתארים את הצד השני במהלך מלחמות-: רע מוחלט, כזה שאין לו זכות קיום, שצריך להשמיד. ושוב: גם בבחירות (לא משנה אם אלו הבחירות הראשונות, השניות או השלישיות) יש "אותנו" (המפלגה שאנחנו מצביעים לה) ויש את ה"אחר" (המפלגה מהצד הפוליטי הנגדי). ה"אחר" הוא בלתי מוסרי, רע מוחלט, כזה שייצור הרס מזעזע אם ייבחר.

 

אז מה עדיף? כל אדם אמור להיות מסוגל להיות קצת "סכיזופרנואידי" וקצת "דפרסיבי". במצבי לחץ קיצוניים אין זמן להסתכל על גווני ביניים. אם מישהו מאיים לתקוף אותנו אנחנו לא יכולים להסתכל עליו כאישיות מורכבת – עלינו לראות אותו כמסוכן ופשוט לברוח או להילחם בו. לעומת זאת, בקיום של מערכת יחסים (משפחתית, חברתית, רומנטית) עדיף לראות מורכבות גם באדם שאנחנו אוהבים. מכירים את הזוגות האלה שהם או באהבה גדולה ומסחררת או בפרידה קורעת לב? זה יכול להיראות רומנטי מאוד, אבל לא ככה מחזיקים מערכת יחסים לאורך זמן. אם בן הזוג שלנו מכעיס אותנו ברגע מסוים, עדיף שנזכור שיש לו גם צדדים טובים שאנחנו אוהבים.

 

העמדה הדפרסיבית חשובה גם כשאנחנו חושבים על הנושא של דימוי עצמי. איך נראה דימוי עצמי בעמדה הסכיזופרנואידית? או שאנחנו מושלמים או שאנחנו כישלון. כשזאת ההסתכלות שלנו על העולם, קשה מאוד לקחת על עצמנו משימות חדשות ומאתגרות (זה אולי נשמע מוזר, אבל דווקא מישהו שחושב שהוא מושלם ייפחד לבצע דברים חדשים – כי אם הוא ייכשל, אולי יתברר פתאום שהוא לא מושלם). עדיף להכיר באמת: שאנחנו יצורים מורכבים, עם יכולות ומגבלות, יתרונות וחסרונות.

 

מרגישים שקשה לכם לראות מורכבות? כשאתם מתעצבנים, אתם מתעצבנים ממש ושוכחים את כל הטוב? כשאתם פוגשים אדם חדש אתם אולי מתלהבים מהר מדי? לפעמים, ברגעים שבהן המחשבות והרגשות הן קיצוניות (כלשונה של קליין – סכיזופרנואידיות) אפשר לרשום אותן על הדף ולבדוק אותן, לראות אם באמת יש להן תוקף. לפעמים אפשר לדבר עם חברה או חבר שסומכים עליו, כדי שיעזרו לנו לראות את המצב באופן אחר. אפשרות נוספת היא ללכת לטיפול, מרחב שבו המטפל/ת יכול/ה לעזור לנו לראות איך אנחנו חושבים, ולמה.

 

בכל מקרה מעניין לחשוב, איך אתם פוגשים את המושגים של מלאני קליין בחיים של עצמכם, ולחשוב איזה שינוי הייתם רוצים לעשות (אם בכלל) ביחס לעמדות האלו.

נשלח ב מאמרים