על העבודה הטיפולית ועל תפקידם הייחודי של בעלי חיים במפגש.
מאת: מורן קינן מאירוביץ
עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית בכפר סבא.
מטפלת בקליניקה פרטית ובמכון ת.ל.מ.
בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית (M.S.A) בהצטיינות, אוניברסיטת חיפה.
הגישה הפסיכודינמית מציעה הזדמנות להבין את מקורות הדפוסים הרגשיים והבינאישיים, אותם דפוסים שאנו סובלים מהם ביומיום, לפגוש אותם מחדש וליצור תנועה פנימית שמאפשרת שינוי.
זהו טיפול שמעמיק ברובד הלא-מודע, ומעניק מרחב פרטי ובטוח.
כעו"ס וכמי שגדלה כל חייה לצד בעלי חיים, שילוב בעלי חיים בטיפול היה עבורי טבעי. בעלי החיים מאפשרים פתיחות רגשית שאינה תלויה במילים – הם מרככים, מווסתים ומחזקים תחושת ביטחון ושייכות כבר מרגע הכניסה לקליניקה.
כפי שאוגדן כותב, "העבודה האנליטית מתרחשת בתוך המרחב שביני ובין המטופל, המרחב שאנו יוצרים יחד". כאשר גילי נמצאת, המרחב הזה מתרחב: הוא הופך חיונושם, ומאפשר חוויה טיפולית מדויקת ונגישה יותר.
גילי, שכבת הנחמה של הקליניקה
את גילי אימצנו לפני כשנה, והיא הפכה במהרה לחלק בלתי נפרד מהמשפחה בכלל ומהעבודה שלי בפרט. היא ניגשת למטופלים באופן אינטואיטיבי, מציעה רוגע ונחמה בזמן מתח, ומייצרת תחושת החזקה ונוכחות שקטה מעצם היותה.
בעבור רבים זהו שער לגעת ברגשות שבדרך כלל קשה להגיע אליהם, וגם לקבל הכרה ו"חיבוק" חם ועוטף.
נכון להיום אני מקבלת בקליניקה בכפר סבא הירוקה. מעבר לקליניקה חדשה בתוך העיר צפוי בתוך כחצי שנה.




