ביקורת עצמית נוקשה ושלילית של האדם כלפי עצמו היא תופעה שכיחה, שרבים מאתנו יכולים להזדהות עמה. אולם ישנה ביקורת וישנה ביקורת המשפיעה לרעה על איכות חיינו.
למרות שביקורת עצמית היא חשובה ומניעה לשיפור עצמי ולהנעה קדימה, הרי שכאשר היא הופכת דומיננטית ונוקשה מדי, היא פוגעת בתחושת המסוגלות של האדם, גורמת לו להימנעות ודחיינות, ופוגעת בביטחונו העצמי.
כדי לא לחיות באיכות נפשית ירודה ובדימוי עצמי שלילי, אל לנו להכיר בתחושות הפנימיות שלנו כמעין 'גורל כתוב'. מומלץ לפנות לעזרה נפשית המציעה שיטות וגישות שונות להתמודדות עם הביקורתיות הגבוהה.
מהי ביקורת עצמית?
ביקורת עצמית היא הדרך שבה אדם שופט את עצמו.
כאשר הביקורת הינה נוקשה או מוגזמת מדי, האדם מדגיש בפני עצמו – במעין שיח פנימי – בעיקר את כישלונותיו, הפגמים שבאישיותו וחולשותיו. מכל ההישגים, ההצלחות או התכונות החיוביות הטבועים בו, הוא נוטה להתעלם או להפחית בחשיבותם לנוכח מה שהוא רואה ככישלונותיו.
חשוב שאדם יהא מודע למעשיו, יבקר את מעשיו ויסיק מסקנות ותובנות מאי הצלחות בחייו. זוהי ביקורת עצמית חיובית שמעודדת שינוי וצמיחה. אולם כשאותה ביקורת הופכת לבלתי מאוזנת, היא מרוקנת את האדם ממשאביו הפנימיים והופכת לרועץ בדרך לרווחה נפשית ולהערכה עצמית.
מדוע ביקורת עצמית מופרזת היא כה פוגענית?
כאשר הביקורת העצמית מעיקה על נפשו של האדם, היא יוצרת מעגל שלילי שקשה מאד להיחלץ ממנו; האדם מרגיש חוסר שביעות רצון מעצמו, מהתנהגותו ומהישגיו בחייו, בד בבד עם רגשות של בושה, אשמה ותסכול.
במצב כזה, הוא מאבד את האמון בעצמו וביכולותיו, וכך נפגעת משמעותית יכולתו להתמודד עם אתגרים בתחומים שונים בחייו.
עוד לפני שינסה להתמודד עם אתגר כלשהו – אדם המפריז בביקורתו העצמית יהא בטוח שלא יצליח. בכך, הוא מוצא עצמו לכוד במעגל שלילי ואל מול חסם.
מחקרים מראים כי ביקורת עצמית מוגברת עלולה לפגוע קשות בדימוי העצמי של האדם, לגרום לדיכאון, חרדה, התפרצויות כעס, בעיות אכילה וכן למצוקות נפשיות אחרות.
הימנעות כתוצאה מביקורת עצמית שלילית
אחד הנזקים הקשים של ביקורת עצמית נוקשה ושלילית של האדם כלפי עצמו היא ההימנעות.
הימנעות פירושה – שאדם נמנע מעשיית פעילויות, מוותר על משימות ופעילות אותן הוא תופש כאתגרים, זאת משום שדימויו העצמי והאמון בעצמו וביכולותיו הינו נמוך; הוא חש חוסר מסוגלות וחושש מהכישלון הבלתי נמנע.
על כן הוא בוחר לא להתמודד ולוותר מראש וכך עלול להפסיד הזדמנויות והתנסויות רבות.
הימנעות יכולה להתבטא גם בדחיית ההתמודדות עם אתגרים ומשימות, כדי לא לבצעם במועד קרוב או לא לבצעם כלל.
להימנעות השלכות שליליות רבות: אמנם "בזכות" ההימנעות, האדם אינו מתמודד עם מה שהוא חושש ממנו, אך מצד שני ההימנעות אינה מאפשרת לו להתמודד עם המציאות ועם אתגרים שונים, לרכוש תובנות מהצלחות וגם מאי הצלחות ולחזק את תחושת המסוגלות דרך התנסויות חיוביות.
כיצד טיפול נפשי יכול לעזור בהתמודדות עם ביקורת עצמית?
כיוון שביקורת עצמית נוקשה פוגמת באיכות החיים של האדם ובתפקודו היומיומי, מומלץ להיעזר בשיטות שונות של פסיכותרפיה כדי לשפר את המצב.
פסיכותרפיה דינמית
הגישה הפסיכו-דינמית מתמקדת בחקר העבר ובהבנת הסיבות בעברו של המטופל שגרמו לביקורת העצמית.
גישה זו מחפשת את התשובות בחוויות ילדות, ביחסים עם ההורים ועם דמויות סמכותיות בעבר או באירועים טראומטיים.
הבנת המקורות הללו מאפשרת למטופל לעבד את חוויות העבר ולפתח ראייה חדשה על עצמו.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)
בגישה זו המטופל לומד לזהות דפוסים של מחשבות, רגשות והתנהגויות שליליים שהוא פועל לפיהם, הגורמים לו לביקורת עצמית שלילית.
לאחר זיהוי הדפוסים הללו והבנת השפעתם השלילית על רגשותיו והתנהגותו, הוא מתרגל בטיפול פיתוח דפוסים חדשים של מחשבות, רגשות ודרכי התנהגות חיוביים, מאוזנים וסלחניים יותר כלפי עצמו.
טיפול מבוסס חמלה (CFT)
בגישה זו לומד המטופל כיצד לפתח חמלה כלפי עצמו כצורך אנושי חשוב ובסיסי.
הוא מתרגל במהלך הטיפול צורת הסתכלות ופרשנות אחרת על כישלונות וקשיים בחייו ועל יכולתו לקבל את עצמו על יתרונותיו וחסרונותיו.
קשיבות (מיינדפולנס)
טיפול לפי גישת המיינדפולנס מלמד את המטופל לשים לב למחשבותיו ולרגשותיו מבלי לשפוט אותם או להתנגד להם. במקום זה הוא מתרגל קבלה שלהם כחלק מהיותו בן אנוש.
לסיכום, ביקורת עצמית נוקשה ושלילית יכולה להשפיע רבות על הרווחה הנפשית.
כדי לשפר את איכות החיים, את הדימוי העצמי ואת תחושת המסוגלות מומלץ להיעזר באחת מהגישות. בעזרת גישות אלו ניתן לרכוש כלים כיצד להתמודד עם הביקורת העצמית, להבין את מקורותיה וללמוד כיצד להפוך את הקול השלילי הפנימי לקול פנימי חיובי שמעודד עשייה והתמודדות עם קשיים ורואה את הכשלון כמורה לחיים.
