לגרש את החושך: מדוע חנוכה הוא בכלל חג פסיכולוגי?

מאמר מערכת

מי לא מכיר את הסיפור שמאחורי חג החנוכה: גבורת המכבים, נס פך השמן, טיהור בית המקדש. אבל חנוכה, במקור, הוא ככל הנראה בכלל "חג פסיכולוגי", שמקורו בשני חגים רומאים עתיקים. מה שמחבר את הפסיכולוגיה הקדומה לחנוכה של ימינו, הוא המאבק בין אור לבין חושך: לא רק בין "בני האור" ל"כוחות החושך", אלא בין האור והחושך הקיומיים של תחילת החורף, תקופה שבה הולכים הימים ומתקצרים.

החושך, ובמיוחד החשכה המוקדמת, מביאים איתם תופעות של דיכאון וחרדה המכונה בשפה המקצועית "הפרעת מצב רוח עונתית". לא במקרה, חג החנוכה חל בימים החשוכים ביותר בשנה. 21 בדצמבר, כזכור, הוא היום הקצר ביותר, וכיום סבורים החוקרים שחנוכה הוא "פיתוח יהודי" לחג חורפי קדום. כל סיפור האור – נרות, לפידים ואש – מקורו במאבק מול הקור והאופל של ימות החורף.

ככל הנראה, היו אלה התקצרות הימים והחשכה המוקדמת שיצרו אצל הקדמונים תחושות של דיכאון וחרדה, שהתעצמו ככל שהחשכה תפסה זמן ארוך יותר ויותר. תגובות אלו הלכו וחלפו עם התארכות הימים, שהביאה עימה תקווה מחודשת. חג החנוכה, כמו אותם חגים אליליים קדומים, הוא "טיפול" עתיק באותו פחד קמאי מהחושך.

דיכאון חורפי הוא תופעה ידועה בפסיכולוגיה, ומי לא מכיר את תחושת הדכדוך הקלה שאופפת את רובנו בימים הראשונים של החורף, כשאנו שמים לב שהיום "נגמר" לנו מהר, כשאנו חוזרים מהעבודה בחושך וכאשר קשה לנו לצאת בבוקר מהמיטה ליום הקר שבחוץ. אותה התכנסות סביב האור והחום של החנוכייה הייתה, כפי הנראה, סוג של "טיפול משפחתי" לדיכאון החורף. שימו לב שגם כריסטמס, הנחגג בעולם הנוצרי כמעט באותם ימים, מאופיין בעץ אשוח מואר לתפארת ובאורות רבים שבאים גם הם, כמו אורות חנוכה, לגרש את החושך ולהביא את האור לבתינו ולנפשותינו.

מזה מאות שנים אנו עדים לפן הלאומי, הדתי וההיסטורי של חג החנוכה. היהדות ניכסה את חג האור העתיק לטובת סיפור המרד, הניצחון וטיהור בית המקדש. דורות רבים לאחר מכן, ההנהגה הציונית אימצה את החשמונאים והמכבים, ובראשם יהודה המכבי ובר כוכבא, כגיבורים מיתיים ורתמה אותם לאתוס הגבורה והתקומה של מלחמת מעטים מול רבים. אבל כשאנו שרים "באנו חושך לגרש" ו"אנו נושאים לפידים בלילות אפלים", מדליקים נרות ונהנים מהחום הביתי מול החורף הסוער בחוץ – כדאי שנזכור גם את משמעותו של "החג נוגד הדיכאון", שבא להתגבר על דכדוך-החורף האנושי ועושה זאת כבר אלפי שנים באמצעות אחת התרופות היעילות ביותר לנפש: האור.