ללכת לטיפול זה TV

מ"הסופרנוס" דרך "בטיפול" ועד "לה פמיליה" – את הטלוויזיה של המאה ה-21 מאפיינות לא רק תוכניות הריאליטי, אלא גם סדרות דרמה, פשע וקומדיה שלכולן מכנה משותף: דמותו של פסיכולוג או תהליך של טיפול נפשי, המצויים במרכז העלילה ומשחקים בה תפקיד מרכזי.

 

כתבה: ענבל רולר, פסיכולוגית קלינית מומחית וחברת ט.נ.א 

 

לשבת מול המטפל לא בקליניקה אלא על הספה בסלון, בסוף יום עבודה: זה קורה למיליוני אנשים ברחבי העולם בזכות גל של סדרות טלוויזיה, שסיפור העלילה שלהן נסוב סביב טיפול פסיכולוגי. ולא, אנו לא מדברים על "קשר משפחתי" המיתולוגית של הטלוויזיה החינוכית, אי שם בשנות השמונים…

 

את הדרך פרצה "הסופרנוס", שבה פגשנו לראשונה מאפיונר רגיש, טוני סופרנו, המתמודד עם קשייו במסגרת מפגשים קבועים עם הפסיכיאטרית שלו. בהמשך הייתה זו "בטיפול" – סדרת דרמה שכולה דיאלוגים מתוך המפגש הטיפולי. ההצלחה של "בטיפול" הייתה מידית, לא מעט בזכות דמותו הבלתי נשכחת של אסי דיין כפסיכולוג ראובן דגן, ומפגשיו עם המטופלים שלו ועם הפסיכולוגית שלו בגילומה של גילה אלמגור. הסדרה אף נמכרה ל-HBO היוקרתית והופקה בהצלחה בארה"ב. היבט נוסף מופיע בסדרה "תיבת נח" אשר עקבה אחר מפגשים טיפוליים הנערכים בקבוצה שמנחה פסיכותרפיסט לשעבר בשם נח (מארק איווניר). ב"להעיר את הדוב", סדרת איכות ישראלית נוספת, מתמודדת הגיבורה הדס (נועה קולר) עם סיטואציה מלחיצה המטלטלת את חייה, כאשר מתברר כי בדרך כלשהי פרטים אישיים שחשפה רק במסגרת הטיפול שלה – עשויים להיחשף ברבים ולשבש עליה את עולמה. סדרה זו נגעה בחשש העמוק מגילוי הסודות הכמוסים שהמטופל מגלה למטפל במהלך המפגש. חשוב לומר שהסיטואציה המתוארת בה הנה בדיונית והמידע הנמסר בטיפול מוגן האמצעות חוק החיסיון של מידע רפואי. עם זאת – החוק אינו מגן מפני החששות, הקשורים לצורך לתת אמון מלא כדי שניתן יהיה לעבור תהליך טיפול משמעותי.

 

מכיוון אחר – בימים אלה עלתה לשידור הסדרה הקומית "הפסיכולוגית" בכיכובה של קרן מור, שבמרכזה דמותה של תותי ליבליך, פסיכולוגית המחליטה ליזום מודל עסקי חדש – טיפול דרך האינטרנט, הנמשך שלוש דקות בלבד. הסדרה כולה מצולמת כביכול דרך מצלמת הרשת של הפסיכולוגית. גישה קומית מופיעה גם בקומדיית המצבים "לה פמיליה" – בה האפיזודות המשפחתיות המשעשעות הן כולן פלאש-בקים מתוך פגישותיהם של בני הזוג חגית ורמי (רותם אבוהב ומריאנו אידלמן) עם המטפל המשפחתי שלהם ד"ר מיכאל (נורמן עיסא). דמותו של ד"ר מיכאל, מוצגת באופן קריקטורי – כשהוא רושם באובססיביות כל מה שנאמר על ידי רמי וחגית, תוך שהוא חוזר על דבריהם, ולא מחליף אף פעם את כוסות המים שלו אכן – דמות המטפל יכולה לעורר גם צחוק והומור. גישה הומוריסטית של מטופלים כלפי המטפל ואיפיוניו מקבלת לפעמים תפקיד חשוב בקשר ובתהליך הטיפולי.

 

ידוע שהטלוויזיה שואבת את הסיפורים שלה מהחיים האמיתיים, אבל במקביל היא גם משפיעה עליהם. האם מעבר לדרמה ולבידור, "סדרות הפסיכולוגיה" אכן משפיעות על המטפלים והציבור בכל הקשור ליחסם אל הטיפול הפסיכותרפי? כנראה שבמידה מסוימת, התשובה היא כן. מחקרים שונים הראו ש"בטיפול" השפיעה על יחסם של הצופים לטיפול פסיכולוגי, ושצופי הסדרה הביעו באופן מובהק עמדות חיוביות יותר כלפי טיפול. מחקר של פרופ' אורן קפלן מהמסלול האקדמי של המכללה למינהל, הראה כי ההשפעה הרבה ביותר של הסדרה הייתה על אלו שטרם חוו טיפול פסיכולוגי בעבר. המחקר חשף כי 82% מהצופים הקבועים בסדרה (שצפו בחמישה פרקים ומעלה) הביעו עמדה חיובית כללית לטיפול פסיכולוגי, לעומת 58% מהאנשים שלא צפו בסדרה ולא שמעו עליה.

 

הסדרה "בטיפול" והשפעותיה נותחו על ידי אנשי מקצוע, עלו על סדר היום באקדמיה והפכו לשיחת היום – מאופן המעורבות הרגשית של הפסיכולוג ראובן דגן ועד למחיר שהוא "גובה" לפגישה. בכך הסדרה נגעה בעולם הטיפול גם מצד חוויותיו של המטפל – חלק שנשאר ברובו מחוץ לשיח הטיפולי, ומעורר ענין וסקרנות. זה כנראה היה גם סוד קסמה. יש לציין כי בגישות טיפוליות מסוימות עושים שימוש משמעותי בחוויה האישית של המטפל במפגשו עם המטופל , כחלק מהדרכים להבין לעומקו את עולמו הפנימי של המטופל והאופן בו הוא מתבטא בקשר שלו עם העולם. הפופולריות של הסדרות המתארות טיפול פסיכולוגי וההיבטים הרבים שהן נוגעות בהם – מעידה על המקום המרכזי והחשוב שתופס הטיפול הפסיכולוגי בתרבות שלנו – והרגשות המורכבים הנקשרים אליו.

 

ענבל רולר – פסיכולוגית קלינית מומחית – תל אביב – כפר סבא

נשלח ב מאמרים