שעת נעילה מזווית פסיכולוגית (על פוסט טראומה – PTSD)

מאמר מערכת

 

לפני מספר שבועות עלתה לשידור, בערוץ כאן 11, הסדרה שעת נעילה.

 

הסדרה, שמתארת את חווית הלחימה במספר מוקדים במלחמת יום כיפור, מציפה סוגיות ומחלוקות שנמצאות בלבה של החברה הישראלית, ובנוסף מעלה סוגיות פסיכולוגיות ונפשיות משמעותיות, שאליהן נתייחס במאמר זה.

פוסט טראומה והתמודדות עמה

 

שעת נעילה מציגה סצנות גרפיות קשות של חיילים ומפקדים שנמצאים במצבי קיצון.

 

הדמויות הראשיות מתמודדות עם מצוקה קיצונית, הן ברמה הפיזית והן ברמה המנטלית/רגשית. בלחימה יש חוויה קשה של זעזוע ושל שבר – הלוחמים נאלצים לשרוד מצבים בלתי אפשריים, ללא תמיכה מבחוץ (בדמות תגבורת כוחות נוספים), כאשר המשאבים העומדים לרשותם נהיים מדוללים או לחלוטין נגמרים.

 

לעתים הם ניצבים מול דילמות מוסריות בלתי נסבלות, והם כל העת רואים את חבריהם מתים לנגד עיניהם, בעוד שעליהם להמשיך הלאה כדי להילחם או לשרוד. בחלק מהמקרים, מדובר בזעזוע ושבר שהנפש מתקשה לשאת, אשר ישפיעו על חייהם גם לאחר שהלחימה תסתיים.

 

ידוע כי לוחמים רבים חזרו ממלחמת יום כיפור עם הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD). למרבה הצער, מקרים רבים נשארו לא מטופלים עקב הקשיים החיצוניים והפנימיים שמנעו הכרה בבעיה.

 

מהי פוסט טראומה?

 

פוסט טראומה (המינוח המקצועי הינו "הפרעת דחק פוסט טראומטית") הינו מושג שגור בחיי היומיום, אך לא רבים מכירים את כל המרכיבים וההיבטים הקשורים אליו. כיום, אירוע טראומטי מוגדר כאירוע שבמסגרתו האדם חווה פגיעה קשה או לחילופין היה עד לפגיעה קשה, כזו שהנפש ומערכת העצבים שלו מתקשות להכיל.

 

לפי ד״ר פיטר לוין ואחרים, המילה ״טראומה״ לא מתייחסת לאירוע עצמו, כי אם לתגובות של הנפש ומערכת העצבים שלנו לאירוע. ככל שישנם יותר משאבים זמינים באותה נקודת הזמן, האירוע המאתגר אינו חייב להוביל לתגובה פוסט-טראומטית.

 

במצב דחק פוסט טראומטי יש הופעה של תסמינים חודרניים – החוויה של הטראומה משפיעה על האדם באופן עוצמתי ביותר מבלי שהוא בוחר בכך. כך, למשל, עלולים להופיע זכרונות חוזרים של האירוע. במסגרת מצב של פוסט טראומה האדם עשוי להתנתק בפתאומיות מהחוויה היומיומית הרגילה שהוא נמצא בה, ולסבול מפלאשבקים שמחזירים אותו לחווית הטראומה עצמה, כאילו היא ממש מתרחשת בכאן ועכשיו. חלומות חוזרים גם קיימים במקרים רבים.

 

הטראומה משפיעה בהיבטים נוספים על האדם שחווה אותה.

 

ראשית כל, היא מייצרת דריכות ועוררות גבוהה. גירויים מסוימים הקשורים או מתקשרים לאירוע הטראומטי, עשויים לגרום לתחושות פיזיולוגיות עזות. לדוגמא, אם בזמן הטראומה מישהו שמע רעש מסוים של פיצוץ, רעשים דומים, גם אם הם קלים בהרבה, יכולים להבעית אותו או ליצור תחושה בלתי נסבלת של מתח בגוף. מטבע הדברים, לאדם שחווה פוסט טראומה, אין רצון לחוות את הסימפטומים הקשים הללו, דבר שיכול להשפיע על התנהגותו ולגרום לו להפחית בפעילויות מסוימות. כך, למשל, אדם שהיה עד לתאונת דרכים קשה, עלול להימנע מפעילות שקשורה לנהיגה.

 

באופן כללי, ניתן לומר שהטראומה משפיעה על המוח, על הוויסות העצמי ועל הרגשות, וכן הדריכות והחרדה מתחזקות בעקבות טריגרים מסוימים. לפיכך, הפרעה זו עשויה לבוא לידי ביטוי גם בתפיסת עולם שלילית ופסימית יותר.
במובנים אלו, ניתן לדבר על השפעה רחבה ביותר של הטראומה: על הגוף ותחושות הגוף, על המחשבה והרגש, על תחושת הביטחון בהתנהלות בעולם ועל ההתנהגות וההימנעות.

 

מתי מוגדרים עם הפרעה פוסט טראומטית?

 

אדם יכול לקבל אבחנה של פוסט טראומה אם התסמינים המתוארים נמשכים למעלה מחודש. יצוין, כי התסמינים יכולים לצוף ולעלות גם מספר חודשים או שנים לאחר האירוע המדובר, לרוב בעקבות הופעת טריגר רלוונטי.

 

טיפול בפוסט טראומה

 

במסגרת טיפול בפוסט טראומה, המטופל שב לחוויה הטראומטית ונוגע במשמעויות שלה עבורו.

 

במקרים מסוימים, עצם הדיבור על הטראומה והרגשות שהיא מעוררת, יכול לאפשר שוב תחושה של שליטה על האירוע. קיימת גם אפשרות לטפל בפוסט טראומה באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי, אשר שם דגש על דפוסי מחשבה והתנהגות.

 

בשנים האחרונות, רבים סבורים שטיפול באמצעות שיחות אינו מספיק, ופותחו מספר שיטות נוספות.

 

שיטת טיפול בפוסט טראומה אשר מבוססת מאוד מחקרית, מתמקדת ביצירת תנאים ללמידה חדשה, כזו שתאפשר עיבוד מחדש של החוויות הטראומטיות. שיטה זו נעזרת בתנועות עיניים (EMDR) כדי להניע את המוח. טכניקת גוף-נפש אחרת הינה, "החוויה הסומטית" (Somatic Experiencing – SE). כאן מייצרים תנאים אשר מאפשרים לגוף לשחרר בהדרגה אנרגיה כלואה בגוף, אנרגיה שנשמרה עד כה בצורת סימפטומים.

 

בשתי שיטות אלה, EMDR ו-SE, מתרחש מעין משא ומתן חדש (Renegotiation) בנוגע לאירועים הטראומתיים והתגובה אליהם.

 

טיפולים מסוימים עשויים להיות מלווים בטיפול תרופתי, וניתן לטפל בפוסט טראומה גם באמצעות קבוצה טיפולית. בקבוצה כזו, אנשים שחוו חוויות דומות, משתפים אחד את השני בתחושות המצוקה שלהם ובאופן ההתמודדות עם הקושי.

 

עם העלייה לאוויר של הסדרה "שעת נעילה," מתפתח מחדש דיון ציבורי בקרב נפגעי טראומה מלחימה ומשפחותיהם. דבר זה עשוי להביא לתחושת הקלה ורווחה, בכך שיש הכרה לתופעת הפוסט-טראומה אצל לוחמים רבים.

 

תחושות בעקבות צפייה בסדרה

 

בקרב נפגעי טראומה, הצפייה בסדרה עלולה לעורר מגוון של רגשות ותחושות, חלקן אף סותרות או מבלבלות. הצפייה בסדרה עשויה לעורר התלהבות, משום שהיא מאפשרת לחוות שוב את הרגשות העזים שיש בלחימה. עם זאת, ברור שהצפייה עלולה גם לגרום לעוררות מחדש (אקטיבציה) של תסמינים (לעיתים החוויה קשה לצפייה גם עבור מי שלא לחם).

 

אם הבחירה היא לצפות בסדרה, הרי שזו הזדמנות לבדוק את הקושי הרגשי שהיא מעוררת ולעסוק בו. ניתן לעשות זאת גם באמצעות מסגרת טיפולית שמסייעת בתהליך העיבוד מחדש של של האירועים.

 

כמה מילים על חוסן…

 

חוסן הוא מושג מתחום הפסיכולוגיה החברתית, ומתייחס לכך שהאדם מסוגל להתמודד עם אירועים קשים, לעבד אותם ולהמשיך בחייו, במיוחד כשהוא חש חלק מקהילה. במקרים מסוימים, התמודדות עם אירועים קשים עשויה לגרום דווקא להתחזקות והתחשלות.

 

במילים אחרות, לעיתים, אותם האירועים המאתגרים שגורמים לנו לתחושה רגשית קשה הם אלה שיכולים להפוך אותנו לבני אדם עמוקים וחזקים יותר, שהרי שרדנו והתמודדנו איתם.

 

החוסן מתגבר כשנותנים מקום לקושי ועוסקים בו, באמצעות מסגרת טיפולית או חברתית מתאימה. לרוב, כאשר התמודדות זו כוללת משא ומתן ועיבוד מחדש של החוויה, יוצאים מחוזקים . במקרה זה, ״מערבולת הטראומה״ (מונח שתואר על ידי ג׳ינה רוס) אשר סוחפת אותנו הצליחה לעורר את מערבולת הריפוי.

 

נושאים רלוונטיים:

 

התמודדות עם אבל ואובדן | אובדנות | דיכאון

נשלח ב מאמרים