טיפול cbt

טיפול cbt

תוכן עניינים

מאמר מערכת

טיפול cbt – טיפול במחשבות והתנהגויות

טיפול cbt (טיפול קוגניטיבי התנהגותי – cognitive behavioral therapy) הוא טיפול שממוקד בדפוסי מחשבה והתנהגות שמפריעים למטופלים ומקשים על חייהם.

טיפול מסוג cbt דומה מבחינות מסוימות ושונה מבחינות אחרות מטיפול דינמי (אותו טיפול קלאסי, שבו יש התמקדות בהבנת העולם הפנימי, שחלקו אינו מודע, ומערכות היחסים שהמטופל יוצר עם הסביבה. בשני הטיפולים, יש מסגרת ברורה, שכוללת מפגשים קבועים בין מטפל למטופל. עם זאת, בטיפול ה-cbt העיסוק המרכזי הוא לא בחלקים חבויים בנפש של המטופל, אלא בבעיה בולטת, התנהגותית או מחשבתית, כזו שהמטופל מביא כמצוקה ויש לטפל בה.

לימוד באמצעות התניות

בטיפול הפסיכודינמי, אותו טיפול שזיגמונד פרויד הניח לו את היסודות, ישנו דגש על הלא מודע של המטופל. אותו לא מודע, נחשב, למעשה, כמו "קופסה שחורה" – משהו שמשפיע על חייו של המטופל מבלי שהוא מודע לו (למשל, רגשות של פחד או אשמה שאינם מודעים ומייצרים תחושות של כאבי בטן או כאבי ראש). לגישה זו קמה התנגדות, בקרב אנשי מקצוע שהשתייכו לגישה ההתנהגותית (הביהביוריזם) – כאשר הבולט בהם היה פרדריק סקינר, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת הרווארד.

אנשי המקצוע האלה טענו שהעיסוק באותו לא מודע הוא עיסוק מיותר וחסר משמעות, וביקשו לשים את הדגש על התנהגות האדם שהינה גלויה ואין צורך לפענח או לנחש אותה. הם התייחסו לעקרונות שונים שנוגעים להתנהלות של האדם (או הילד) בעולם. למשל: התנהגות מסוימת תחוזק אם ניתן לה תגמולים מתאימים (לדוגמא, ילד יבצע יותר שיעורי בית אם יקבל בתמורה מדבקות). אולי לא נעים לחשוב על זה, אבל במובנים מסוימים אנחנו ממש כמו בעלי חיים: חולדה תמשיך להסתובב בתוך גלגלת אם תקבל על כך סוכר, וכלב יבצע תרגילי אילוף אם יקבל ביסקוויטים. לטענתם אנו ניתנים להשפעה של התניות וחיזוקים כמו כל בעלי החיים.

לטענת הביהביוריסטים, בעיות רבות – למשל בעיות של משמעת ובעיות לימודיות אצל ילדים – ניתנות לפתרון על ידי הפעלה של מערכת חיזוקים מתאימה ויעילה.

המחשבות שמאחורי ההתנהגות

בשלב הבא בהתפתחות טיפול ה-cbt, החל עיסוק משמעותי גם במחשבות שעומדות מאחורי התנהגותו של האדם.

לפי גישה זו, מחשבות שונות שאין מאחוריהן תוקף מציאותי, הן אלו שעומדות מאחורי התנהגויות פחות בריאות. אותן מחשבות אף מובילות לרגשות מסוימים. במסגרת הטיפול הפסיכולוגי, המטרה היא לבדוק עם המטופל את המחשבות האלו ולערער אותן באופן שישנה את התנהגותו ואף את רגשותיו.

פסיכיאטר בולט שעסק בכך הוא ארון ט. בק, שכתב על כך בספרו "בוחרים להרגיש טוב". בק כתב על שורה של עיוותי חשיבה שאנחנו נוטים לחוות בחיינו, גם באופן גורף וגם במסגרת בעיות נפשיות שונות.

כדוגמא לכך, האדם המדוכא יחשוב שאף פעילות לא תהיה מעניינת או מעשירה בעבורו כלל, אפילו לא קצת. מטרת הטיפול, במקרה הזה, היא להמחיש לו שזה לא 'הכול או כלום', שהפעולות השונות שהוא מבצע בחייו הן כן לפעמים כיפיות ומעניינות, בניגוד למה שחשב מראש. גם בהקשר של חרדה יש משמעות למחשבות שלנו. האדם שסובל מחרדה חברתית, למשל, מעוניין מאוד בחברתם של אנשים אחרים, אך נרתע מכך בגלל החשש שלו מהביקורת שלהם או מהדחייה שלהם. בשפתו של בק, האדם החרד יחשוש ממצב של "הכללה מוגזמת", שבו כל ביקורת עליו תתפשט במוחו כאש בשדה קוצים. תפקידו של המטפל הוא להראות לו שלא כל ביקורת או דחייה היא הרסנית כל כך, באופן שיאפשר לו לתפקד בעולם.

בגישה זו המטפל מנסה לזהות את עיוותי החשיבה המזיקים של המטופל, ולעזור לו להבין כיצד הם משפיעים על רגשותיו ועל התנהגותו.

להתמודד עם קשיי העולם

בשנים האחרונות השתלבו בחיים המערביים טכניקות בודהיסטיות מעולם המזרח. המיינדפולנס, למשל, נחשב כהתאמה של עקרונות בודהיסטיים לעולם המערבי בן ימינו. במסגרת הטכניקה הזאת, המטופל לומד לקבל את החוויה הרגשית והגופנית שלו, מבלי להתנגד לה, לשפוט אותה או לדחות אותה (בין אם מדובר במצב רגשי של שמחה, התלהבות, כעס, עצב, קנאה או אפילו חוסר השלמה…). באופן שעשוי להישמע מבלבל, דווקא הקבלה של הרגשות המורכבים עשויה להקל על החיים עמם ולהפוך את המצב לנינוח יותר.

עקרונות טיפול cbt: ועוד כמה דברים קטנים על הגישה…

  • זמן בטיפול cbt – טיפול cbt הוא טיפול קצר-מועד יחסית (למשל, כשתיים עשרה פגישות), ובמידה רבה גם מכוון-תוצאות. המטפל נדרש להציג תהליך ברור ולפעול בהתאם לפרוטוקול, כך שההישגים של הטיפול אמורים להיות ברורים (למשל, מטופל שחווה פוביה מנחשים אמור להרגיש שעוצמת הפוביה נחלשה בתום הטיפול).
  • נושאים בטיפול cbt – בטיפול cbt ניתן לעסוק בשלל נושאים, כגון חרדה, פוביות, ocd, דיכאון, ויש אשר יסברו, אף התמודדות עם טראומה (ptsd).
  • היחסים בין המטפל למטופל משמעותיים מאוד במסגרת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי – המטפל מלווה, מכוון ותומך במטופל בתוך התהליך שהוא עובר. במקרים רבים יש בטיפולים האלו "שיעורי בית": המטופל נדרש לבצע פעולות שונות שיעזרו לו בהתמודדות עם הפוביה (למשל, במסגרת התמודדות עם חרדה חברתית יוצע למטופל להתמודד עם שלל סיטואציות שיעוררו בו מידת מה של חרדה חברתית), לתעד זאת ולדווח על כך למטפל, לעיתים גם בין הפגישות. במקרים מסוימים, יתכן שהמטפל יחווה עם המטופל אירועים שונים שיסייעו לו בהתמודדות.
  • לטיפול cbt יש גם חסרונות – הוא מתמקד בהפחתה של התנהגויות מסוימות (למשל, מהנטייה להיות אובססיבי סביב ניקיון), אבל לעיתים אנשי מקצוע מאמינים שההתנהגויות האלו הן רק סימפטומים, סימנים לבעיות נפשיות עמוקות יותר. גם אם נניח שהטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי יצליח להפוך התנהגות ספציפית למתאימה יותר (למשל, להוביל לשטיפת ידיים במינונים סבירים), ייתכן שהחרדה שהובילה לאותה התנהגות מלכתחילה תגלה אחר כך את עצמה באמצעות בעיות נוספות חדשות, משום שלא טופלה מהשורש. סימפטום חדש יחליף סימפטום קודם.

במידה מסוימת, היום טיפולים פסיכודינמיים וטיפולי cbt מעורבבים זה בזה – כלומר, גם בטיפולי cbt רבים יש עיסוק בהיסטוריה של האדם ובהיבטים העמוקים ביותר בנפשו. מנגד, הטיפול הדינמי לא מתחולל בוואקום וגם לו ביטויים התנהגותיים בחיי היום יום. עולם הטיפול התפתח בשנים האחרונות: מטפלים משלבים בין גישות וכלים שונים בטיפולים הנקראים אינטגרטיביים, לרווחתם של המטופלים.

בכל שאלה והתייעצות עם פסיכולוג cbt מומחה, ניתן לבקר באינדקס המטפלים שבאתרנו או להיעזר במנוע החיפוש למציאת מטפל/ת בקרבת אזור מגוריכם.

נושאים שעשויים לעניין אתכם:

מה זה סטרס? | טיפול בדיכאון

מה זה טיפול cbt? סיכום שאלות

זהו טיפול המתמקד בדפוסים החשיבתיים וההתנהגותיים שלנו.

אותם דפוסים עלולים להפריע לאיכות חייהם של המטופלים ולהקשות עליהם בנושאים שונים.

זוהי למעשה שאלה מאוד חשובה, אך כזו שאיננה יכולה לקבל מענה שרירותי ברשת.

מומלץ להיוועץ עם מטפל או מטפלת על כך.

טנא הינו מיזם שנוסד על-ידי פסיכולוגים ועובדים סוציאליים פסיכותרפיסטיים, וזאת למען הנגשת הטיפול הנפשי במחיר אפשרי.

המטפלים המוצעים באתר, מחויבים לתעריפים המיוחדים המצוינים בו.

ניתן להיעזר במנוע החיפוש החופשי שבאתרנו או לגשת לאינדקס המטפלים.

חיפוש פסיכולוגים ומטפלים: