חרדה מנגיף הקורונה – כיצד עלינו להתמודד עמה?
ד״ר רות שידלו
כידוע, נגיף הקורונה, נגיף אשר לא יודעים עליו הרבה עדיין ושמחפשים עבורו חיסון מתאים, ממשיך להדביק אנשים בסין ומחוצה לה. לא ידוע אם אנשים ללא תסמינים מהווים בכל זאת נשאים של הנגיף. ידוע שלוקח כשבועיים עד שידגור. אי לכך, מטיילים ישראלים אשר שבו מסין נתבקשו להשאר בהסגר ביתי. אחרים מתלבטים אם בכלל לנסוע למזרח הרחוק כפי שתכננו. עקב החשש להידבק והחדשות הבלתי פוסקות מסין, קיימת אוירה מתוחה בקרב חלק מהציבור.
בזמן כתיבת מאמר זה, הדיווח במדיה הוא של כ-60,000 חולים ו- 1370 אנשים שנפטרו כתוצאה ממנו. הטלוויזיה הישראלית לקחה על עצמה לעדכן אותנו מדי יום, אם נרצה ואם לאוו, כמה אנשים מתו מדי יום בסין. דווח הערב בטלוויזיה שאין התפשטות משמעותית של המחלה בעולם.
נראה שהפניקה מופיעה יותר בסרטי הוליווד מאשר בחיים עצמם. אנשים תומכים אחד בשני בהתמודדות המאתגרת עם הנגיף הלא מוכר, ובכך, מאפשרים למערכות העצבים שלהם להירגע. ואם הפניקה נדירה בקרב הציבור הרחב, היא כנראה עוד יותר נדירה בקרב אותם אנשים אשר ממונים על בריאות הציבור—אם בארה״ב ואם בישראל. כך, לפחות, סבור פרופ׳ ברוך פישהוף מאוניברסיטת הרוורד, פסיכולוג אשר כיהן במספר וועדות חשובות, כולל כיו״ר וועדה מייעצת בנושא תקשורת והערכת סיכונים באחד המוסדות החשובים בארה״ב, ה-
FDA, Food and Drug Administration (Risk Communication Advisory Committee)
האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (APA, American Psychological Association) מצאה לנכון לפרסם באתר שלה, חמישה טיפים אודות ההתמודדות עם הקורונה. המאמר שלהם משמש כנקודת זינוק ומהווה בסיס לשורות הבאות, כמו גם ראיון שהתפרסם באינטרנט עם פרופ׳ ברוך פישהוף, אשר התייחס בעיקר לארה״ב.
1. שמרו על דברים בפרספקטיבה
קחו נשימה עמוקה והזכרו לעצמכם שמספר הנדבקים בארה״ב (ונוסיף, בשאר העולם, כולל בישראל) נמוך מאד, למרות הרעש התקשורתי.
2. השיגו עובדות
שווה לקבל מידע ממקור מוסמך, כמו המרכז האמריקאי למניעת מחלות (Centers for Disease Control and Prevention), ארגון הבריאות העולמי, משרד הבריאות הישראלי (באתר health.gov.il) או רופא/ת המשפחה. בנוסף, שווה להעריך את מידת הסיכון —האם אכן קיימת סיבה ממשית לחשוב שאתם בסכנה?
3. תקשרו עם ילדיכם
שווה לדון בכסוי בחדשות של נושאים שונים אליהם ילדיכם חשופים, בצורה שמותאמת לגילם. באופן כללי, חשוב שההורה יתווך בין הדיווחים השונים במדיה לבין ילדיהם, ושיהיה זמין לשאילות ולחששות אשר מטבע הדברים, נוטים להתעורר. הורים יכולים לעזור לילדיהם להכיל חרדה בעזרת מיקוד הילדים ברוטינות ולוחות זמנים. השיגרה החוזרת על עצמה מדי יום והריטואלים הקבועים לפני השינה חשובים מאד. ילדינו צופים בנו, חשים אותנו, ולומדים מכך כיצד לנהל את הרגשות שלהם. ככל שנצליח להכיל את הדאגות והחרדות שלנו ולא לתת להם לנהל אותנו, כך ירוויחו ילדינו והסביבה שלנו כולה.
4. הישארו מחוברים
שמירה על קשרים חברתיים והתחברות חברתית עם אחרים עוזרים לנו להרגיש בטוח ומאפשרים לנו לשמור על תחושה של שיגרה. חשוב גם לחלוק רגשות עם אחרים ובכך אף לשחרר מצוקה.
כמו כן, רצוי לחלוק מידע חשוב עם חברים ובני משפחה—זה יעזור להם
להתמודד טוב יותר עם החששות שלהם.
5. חפשו עזרה נוספת
במידה ואתם חשים עצבניים ומתקשים לתפקד (למשל, בעבודה), שווה להתיעץ עם איש מקצוע מיומן ומקצועי בתחום בריאות הנפש, כמו פסיכולוג או מומחה אחר בפיסכותרפיה. יתכן שאם עברתם טראומות קשורות (כמו למשל, התמודדות עם מחלה קשה, אם שלכם או של אדם קרוב), תהיו יותר רגישים לנושא. ניתן לחזק משאבים קיימים ולאתר ולאמץ צורות בונות יותר להתמודדות עם לחץ קיצוני ו/או מצוקה רגשית. זכרו: לא חייבים תמיד להשאר לבד עם הכל.
בנוסף, לדברי פרופ׳ פישהוף וכפי שאנו יודעים, חשוב, יותר מתמיד, להקפיד על היגיינה ולשטף היטב את הידיים, להשתעל לתוך השרוול ובו טישו חד פעמי (או למרפק במקום ליד), וככל הניתן, לשמור מרחק מאנשים שיתכן ומפתחים שפעת. כמו כן, חשוב לתמוך באנשים אשר ניכר עליהם שנמצאים תחת סטרס גדול יותר מאיתנו.
