פגיעה מינית

כתבה: מיה בן חנוך, עו"ס פסיכותרפיסטית

בימים אלו מתחוללת סביבנו סערה תקשורתית בנושא של פגיעה מינית מצד גברים מוכרים ומפורסמים בנשים וגברים עמם היו בקשר מקצועי כלשהו. יש דעות רבות לגבי הסיבות והתועלת שבחשיפה המרובה של פגיעות מיניות כיום. אין זה המקום לדון בכך, אך ברצוני להתייחס להשלכות הנפשיות והטיפוליות של פגיעה מינית ושל החשיפה שלה.

פנים רבות לפגיעה מינית, לצערנו. חלקן מוגדרות כהטרדה וחלקן כתקיפה מינית. פגיעות מיניות מתקיימות בגיל צעיר ובתוך המשפחה, בדר כלל בסתר ובשקט. יש פגיעות בגיל ההתבגרות ובגילאים בוגרים יותר, אם זה פגיעות חד פעמיות ואם פגיעות מתמשכות.

חלק מהפגיעות נעשות על ידי אדם אחד, מוכר, או זר וחלקן על ידי יותר מאדם אחד. יש  פוגעים "הנעזרים" בשימוש באלכוהול או בסם האונס על מנת לטשטש את הקורבן ולהפחית התנגדות.

לכן, יש חומרות שונות של פגיעות מיניות – מהטרדה ועד לאונס ופגיעה פיזית קשה. יש הגדרות ברורות בחוק לגבי הטרדה מינית, פגיעה מינית, אונס, גילוי עריות . יש מערכת של אכיפת חוק וענישה של מי שנמצא אשם בעבירות אלו.

קיימות דרכים רבות ומגוונות בהן האדם מתמודד עם טראומה מינית.

ההתייחסות כאן היא בלשון נקבה – אך בהחלט יש גם גברים לא מעטים הסובלים מטראומה מינית.

אחת מהדרכים היא להדחיק את הפגיעה ולמעשה "לשכוח" ממנה, במיוחד אם נעשתה בגיל צעיר. זו דרך הישרדות של הנפש, על מנת שתוכל להמשיך ולתפקד, היא מזיזה הצידה את הכאב והזיכרון. לעיתים הזיכרון אכן נעלם, אך אצל נשים רבות, יש "טריגר" המעלה מחדש את הזיכרון ואת הטראומה.

לעומת זאת, יש נשים הזוכרות את הפגיעה, אך אינן חשות השפעות שליליות מכך וממשיכות בניהול חיים תקינים ומספקים.

אצל נשים רבות, הפגיעה המינית הופכת לטראומטית. מדובר בפגיעה בגוף ובנפש. הן חשות השפלה, בושה ולכן מעדיפות לא לדבר על הפגיעה ולא לשתף במה שעברו, מחשש לביקורת והאשמה מצד הסביבה, מחשש מנקמה מצד הפוגע. יש החוששות מהתהליך המשפטי שבמהלכו עליהן לשחזר את הפגיעה ואף להוכיח שאכן התרחשה, ואף עוברות תהליך של חקירה ולעיתים נחשפת היסטוריית הקשרים והיחסים המיניים שלהן והן מואשמות בשותפות למה שקרה.

יש הסובלות מסימפטומים גופניים, הפרעות אכילה למשל, קשיים במיניות ובזהות המינית.

חלק מהנשים, לאחר פגיעה מינית, מתקשות ליצור קשיים זוגיים הדדיים ומספקים. חלקן מתקשות לתפקד בעבודה, בלימודים. יש פגיעה בקשרים המשפחתיים, החברתיים, ביכולת ליהנות וליצור, לקיים חיים תקינים. רבות מהן כלל אינן מודעות שמה שהן חוות הוא למעשה תגובה נפשית לטראומה, ושניתן לעזור להן להתגבר על הטראומה.

חשוב להדגיש שכל מי שעבר/ה פגיעה מינית יכול/ה להיעזר בטיפול נפשי.

הטיפול  בנפגעי תקיפה מינית עוסק, במישור הנפשי, בהתמקדות הדרגתית בטראומה ובהשלכותיה, בנושאים של אמון, בושה ואשמה, כעס וזעם, התמודדות עם תגובות של הסביבה ועם יחסים – זוגיים, משפחתיים ועוד. יש לעיתים צורך בעבודה על מיניות, על זהות מינית, על דימוי עצמי ועל בטחון עצמי. במקביל, יש אפשרות להיעזר במישור התפקודי – אם זה במימוש זכויות חוקיות, בעזרה מהביטוח הלאומי, בתהליך של שיקום בריאותי, תעסוקתי ותפקודי.

לעיתים יש גם צורך בליווי רפואי/ פסיכיאטרי/ גניקולוגי ושילוב של אנשי מקצוע אחרים.

המסר העיקרי שברצוני להעביר כעת הוא שבהמשך לגל הציבורי של סוף להשתקה של  פגיעה מינית, חשוב להמשיך בכך ולמצוא מקום בו כל אחת ואחד יוכל לדבר על מה שעבר/ה, לבטא את תחושותיהם –  ולקבל עזרה.

אנא פנו אלינו ונסייע במציאת הטיפול המתאים והאפשרי עבורכם ועבורכן!

נשלח ב מאמרים