מאת: נועה שידלו
לשקר זו פעולה אנושית נפוצה. אם תנסו להיזכר מתי בפעם האחרונה שיקרתם למישהו, אולי תיזכרו בשקר לבן שסיפרתם במטרה לא לפגוע באדם יקר או בשקר קטן שמטרתו הייתה להימנע מאי-נעימות.
אולי כלל לא יכולתם להיזכר מתי שיקרתם פעם אחרונה. בכל מקרה, סביר להניח שאם שיקרתם, הייתה לכך סיבה ברורה. עבור אנשים מסוימים, שקרים יכולים להיאמר ללא סיבה.
מהי שקרנות פתולוגית?
שקרנות פתולוגית, או שקרנות כפייתית, היא סוג של התנהגות כפייתית.
למרות שהיא מוכרת שנים רבות, היא אינה מופיעה תחת המדריך לאבחון הפרעות נפשיות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (ה- DSM 5).
שקרנים פתולוגיים נוטים לשקר בצורה תדירה ללא סיבה ומבלי חשש מההשלכות של השקר. כלומר, מבלי שהשקר מביא איתו תועלת (הגנה מסכנה, שמירה על אחרים, פחד מחשיפה, שמירה על יחסים טובים וכו'). או במילים אחרות, מבלי שהשקר משמש ככלי להשגת מטרה.
שקרנים פתולוגיים משקרים באופן תדיר, והשקרים שלהם הם לרוב מקיפים ומפורטים. הדחף להמציא סיפורים משתלט עליהם על אף שהשקרים שלהם עלולים לסבך אותם ולגרום להם להרוס קשרים, לאבד אנשים שקרובים אליהם ואף את מקום עבודתם.
האם שקרנים פתולוגיים מאמינים לשקרים של עצמם?
נראה כי חלק מהשקרנים הפתולוגיים לא מסוגלים להבחין בין הסיפורים שהם מספרים לעצמם (ולאחרים) ובין המציאות החיצונית.
אחרים עשויים להודות בכך שהם משקרים רק לאחר שנתפסו בעת מעשה.
מה מאפיין שקרנים פתולוגיים?
המאפיין הראשון והמשמעותי ביותר הוא לספר שקרים ללא סיבה. זאת בניגוד, למשל, לאדם אשר מספר שקרים רבים כדי להגן על עצמו מחשיפה, למשל אם ביצע פשע או שהוא מכור לסמים.
לצד זאת, ניתן למנות עוד מספר מאפיינים:
- חוסר יכולת לשלוט בצורך לשקר: שקרנים פתולוגיים מתקשים להפסיק לשקר, והדחף לשקר מניע אותם לאורך השנים. לרוב הדחף לשקר יתחיל בגיל צעיר וימשיך לאורך החיים. כך גם הדחף עשוי להתחיל סביב נושא אחד ולהתפרס לכל תחומי החיים.
- תדירות גבוהה של שקרים: השקרן הפתולגי יספר שקרים בתדירות גבוהה יותר מהאדם הממוצע. פעמים רבות השקרן הפתולוגי יתבסס על שקרים קודמים ויוסיף עליהם שקרים נוספים. השקרים עשויים להיות מוגזמים וקלים להפרכה, כגון שקר על כך שהאדם זכה בפרס או למד במוסד מסוים, אך בו זמנית גם אמינים ומבוססים במידת מה על המציאות.
- שקרים שאינם משרתים מטרה מסוימת: השקרן הפתולוגי ישקר ללא סיבה ומבלי שיצא לו "תועלת" מסוימת מעצם השקר. יתרה מכך, במידה והשקרים מתגלים, הם עשויים לייצר נזק לשקרן הפתולוגי. לכן, לא רק שהוא לא מרוויח משהו מהשקר – הוא עשוי להפסיד.
- המוטיבציה לשקרים היא יותר פנימית מחיצונית: בניגוד למצבים בהם השקרים קשורים למציאות חיצונית (למשל, ילד שנאלץ לשקר להוריו במטרה להימנע מפגיעה ואלימות), שקרנים כפייתים משקרים כדי לספק צורך פנימי. עם זאת, פעמים רבות השקרים עשויים להציג אותם באור חיובי.
איך מאבחנים שקרנות פתולוגית?
מכיוון ששקרנות פתולוגית לא מופיעה כיום כהפרעה נפשית, אין פרוטוקול ברור בנוגע לאבחון.
עם זאת, במידה ורוב התסמינים המופיעים מעלה קיימים אצל אדם, ייתכן כי הוא סובל משקרנות פתולוגית.
האם ניתן לטפל בשקרנות כפייתית?
אפילו במצבים בהם מטופל עשוי לרצות לקבל עזרה, לא פשוט לטפל בשקרנות כפייתית.
תחילה, אין טיפול תרופתי שמפחית שקרים, כפי שיש למשל טיפול להפחתת תסמיני דיכאון או חרדה.
שנית, כדי שטיפול פסיכולוגי יהיה משמעותי, חשוב לייצר יחסי אמון וכנות בין המטפל למטופל. עבור מטופלים הסובלים משקרנות כפייתית, הדבר יהיה כמעט בלתי אפשרי. מכיוון ששקרנים פתולוגיים אינם שולטים בדחף לשקר, הם עשויים למצוא את עצמם משקרים גם למטפל שלהם.
עם זאת, טיפול ארוך טווח יכול לסייע להתמודד עם שקרנות כפייתית. חשוב לזכור שמדובר בהתנהגות כרונית ולכן הטיפול יכול לעזור לשפר את איכות החיים של הסובלים משקרנות כפייתית ואף לצמצם את היקף השקרנות והשפעתה על תחומי החיים – אך הטיפול לא יפתור את הבעיה.
