מאת: נועה שידלו
גיל ההתבגרות מאופיין בשינויים מתמידים ואתגרים פנימיים וחיצוניים. שינויים תכופים במצב הרוח בגיל הזה אינם נחשבים יוצאי דופן ואף צפויים ומושפעים בין היתר משינויים הורמונליים וגופניים, לחצים מבני גילם, מערכות יחסים ראשונות ועוד.
בכל זאת, יש נערים ונערות אשר מתמודדים כבר בגיל ההתבגרות עם דיכאון. אז מהם הסימנים? ומה עושים אם אתם חושדים שילדכם חווה דיכאון? על כך במאמר הבא.
מהו דיכאון בגיל ההתבגרות?
דיכאון בגיל ההתבגרות מתבטא כתחושה עקבית של עצב וחוסר-עניין.
דיכאון זה משפיע על האופן שבו המתבגר/ת חושב/ת, מרגיש/ה, מתנהג/ת. לדיכאון לא מטופל עשויות להיות השפעות רגשיות, קוגניטיביות, פיזיות ותפקודיות.
מה הסימנים שעשויים להעיד על הופעת דיכאון?
הסימנים הבאים עשויים להופיע אצל נער/ה דיכאוני/ת. אין צורך שכל הסימנים כדי שיעידו על כך שהנער/ה סובל/ת מדיכאון.
- עלייה ברמת העצבות ו/או מצב רוח שלילי עקבי ועיקש
- סף תסכול נמוך, תחושות של כעס או זעם
- תחושות של חוסר אונים או ריקנות
- בכי רב/ בתדירות שונה מבעבר
- שימוש בסמים ו/או אלכוהול
- הסתגרות מהסביבה, קונפליקטיים ו/או ניתוק של קשרים חברתיים
- חוסר רצון לעסוק בפעילויות שהסבו לנער/ה הנאה בעבר
- שינויים בתיאבון
- שינויים בשינה: שינה מרובה או חוסר בשינה
- הברזות מרובות מבית הספר ו/או פגיעה בהישגים בלימודים
- תחושות של חוסר ערך או אשמה
- פגיעה בערך העצמי ו/או ביקורת עצמית גבוהה
- קשיי ריכוז ולמידה, פתרון בעיות והיזכרות
- מחשבות חוזרות על מוות ו/או על התאבדות
אילו הבדלים יש בין נער/ה בדיכאון לאיש/ה בוגר/ת בדיכאון?
דיכאון בקרב נוער עשוי להראות ולהרגיש אחרת מאשר דיכאון בקרב מבוגרים. שימו לב לסימנים הבאים:
כאבים לא מוסברים
פעמים רבות, נערים בדיכאון יתלוננו על כאבים שונים כגון כאבי ראש או כאבי בטן שלהם אין הסבר רפואי.
רגישות עזה לביקורת
מכיוון שנערים בדיכאון גם ככה מרגישים פגיעה בערך העצמי הם עשויים להגיב בצורה קשה יותר לחוויה של ביקורת חיצונית, דחייה או כישלון.
הימנעות מחלק מהאנשים (אך לא מכולם)
לרוב, נערים בדיכאון כן ישמרו על קשר חברתי עם מספר מצומצם של אנשים, בניגוד למבוגרים.
השינוי עשוי להתבטא דווקא בסוג האנשים איתם הם מסתובבים (לדוגמה, הם ינתקו קשרי חברות של שנים ארוכות).
עצבנות וכעס
שימו לב לסימנים של עוינות, עצבנות, כעס והתפרצויות זעם.
מתי כדאי לפנות לקבלת עזרה מקצועית?
זה יכול להיות מאוד קשה להורה לשים לב האם מה שעובר על ילדו הוא זמני ורגיל כחלק מגיל ההתבגרות או האם זהו מצב הדורש התערבות.
במידה ואתם מזהים סימן אחד או יותר מהסימנים המופיעים מעלה ו/או מרגישים דאגה סביב מצבו הרגשי של ילדכם, שאלו את עצמכם מתי הם הופיעו הסימנים, מה חומרתם (למשל, עד כמה משפיעים על התפקוד של ילדכם בתחומי החיים השונים) ועד כמה השינוי בהתנהגות הוא דרסטי בהשוואה לעבר.
כדאי להתחיל מלשתף את ילדכם שאתם שמים לב שעובר עליו משהו, דואגים לו ורוצים לעזור לו. תנו לו הזדמנות להביע את רגשותיו ואל תיבהלו אם הוא מגיב בכעס או במגננה.
במידה ואתם חשים שיש צורך בהתערבות מקצועית, תבהירו לו מראש שאתם מתכננים לפנות לעזרה. חשוב לנסות וליצור שיתוף פעולה מצידו ולא ללכת מאחורי גבו, שכן טיפול פסיכולוגי מוצלח ויעיל דורש את המחויבות שלו והרצון שלו לקבל עזרה.
אילו טיפולים קיימים לדיכאון בקרב בני נוער?
הטיפולים הנפוצים לדיכאון בקרב בני נוער הם פסיכותרפיה וטיפול תרופתי.
חשוב לפנות לאנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש (לדוגמה, עובדים סוציאליים, פסיכולוגיים ופסיכיאטרים) שמתמחים בעבודה עם נוער. ניתן לפנות לקבלת עזרה ממומחים פרטיים, מומחים בהסדר עם קופות החולים או דרך מרפאות בריאות הנפש לילדים ונוער.
