טיפול בהלם קרב

טיפול בהלם קרב

תוכן עניינים

מאת: נועה שידלו

במהלך שירותם הצבאי, חלק מהחיילים עלולים להיחשף למצבי סכנה ואיום (חיצוני או נתפס) על חייהם. בעוד שאת הפציעה הפיזית קל לרוב לראות, הפציעה הרגשית היא שקופה. למרות שחיילים רבים שחוו מצבים מסכני חיים יחזרו לחייהם הקודמים בהצלחה, אחרים יתקשו מאוד לחזור לרמות התפקוד אליהם היו רגילים ויסבלו מפגיעה נפשית משמעותית.

מהו הלם קרב?

הלם קרב (shell shock) הוא מושג היסטורי שהופיע לראשונה במהלך מלחמת העולם הראשונה. מושג זה נוצר במטרה לתאר את התגובות הפוסט-טראומטיות שאפיינו חיילים רבים לאחר המלחמה, שנים רבות לפני שנטבעה ההגדרה של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).

ההבדל בין תגובה ראשונית לתגובה מתמשכת

חיילים רבים שחוו אירוע טראומטי, כגון השתתפות בקרב, תקיפה פיזית או פציעה, יחושו כעס, פחד ובלבול לאחר האירוע. עבור חלק מהאנשים, תסמינים אלו יעלמו לאחר תקופה קצרה של מספר שבועות או חודשים. עם זאת, כאשר מערכת העצבים נשארת "תקועה" על האירוע ולא מצליחה לחזור לתפקוד נורמטיבי, התסמינים ימשכו ואף עלולים להחמיר ללא טיפול.

תסמינים של פוסט טראומה

התסמינים עשויים להופיע לראשונה שעות ספורות לאחר האירוע הטראומטי, אך לעיתים הם יופיעו לאחר חודשים או אפילו שנים מהאירוע. תסמינים של פוסט-טראומה מתבטאים מעט אחרת אצל כל אדם, אך ישנם תסמינים מרכזיים:

  1. שינויים שלילים במחשבות ובמצב הרוח – למשל, אמונות שליליות של האדם לגבי עצמו, אנשים אחרים או העולם ("העולם מסוכן ואכזר"). תחושות חוזרות ונשנות של זעם, כעס, תסכול, עצב ואשמה.
  2. הימנעות קיצונית ממצבים או דברים שעלולים להזכיר את האירוע הטראומטי – הימנעות ממקומות, מחשבות, אנשים או סיטואציות המקושרים לזכרונות הקשים. אדם החווה הימנעות עשוי להתבודד ולהתרחק חברתית ממכרים או משפחה ואף לא לצאת מהבית במטרה לשמור על עצמו להימנע מטריגרים או מצבים מעוררים.
  3. מחשבות טורדניות שמזכירות את האירוע הטראומטי – פעמים רבות הניסיון להימנע מתזכורות לאירוע הטראומטי מתכתב עם מחשבות חוזרות ונשנות על האירוע. מלבד מחשבות טורדניות עשויים להופיע פלאשבקים, בהם האדם חווה מחדש דרך החושים את האירוע הטראומטי או חלקים ממנו. בנוסף, עלולים להיות ביעותי לילה, קשיי והירדמות ושינה ועוד.
  4. דריכות גבוהה מאוד – עוררות ועוצמות רגש גבוהות וכן התקפי פאניקה, רעידות, הזעות ודפיקות לב מוגברות. מבחינה רגשית, עלולות להתעורר תחושות של עצבנות, דריכות או ערנות גבוהים, ואף כעס.

החשיבות בקבלת עזרה

יש חשיבות רבה לפנות לטיפול בהקדם מכיוון שהתמודדות עם פוסט-טראומה ללא טיפול עלולה להוביל להתנהגויות מסכנות כגון שימוש תכוף בבסמים, תרופות או אלכוהול במטרה להפחית את עוצמת הרגשות והתסמינים.

וסט-טראומה לא מטופלת יכולה להוביל לקשיים בעבודה, ביחסים המשפחתיים, החברתיים והרומנטיים ולפגיעה משמעותית באיכות חייו של האדם הסובל, לעתים עד כדי אובדנות.

דרכי טיפול

ישנן צורות שונות לטיפול ב-PTSD וחשוב למצוא את הפעילויות והטיפול המותאמים לאדם ולצרכיו. בין סוגי הטיפולים הנפוצים:

1. פעילות גופנית

אמנם פעילות גופנית לבדה אינה מספיקה כדי לטפל בפוסט-טראומה, אך היא יכולה לתרום לשיקום והחלמה. פעילות גופנית עוזרת לשחרר אנדורפינים שמסייעים לייצוב מצב הרוח. בנוסף, פעילות גופנית מסייעת למערכת העצבים לשחרר חלק מהמתח שעצור בגוף . יתרה מכך, פוסט-טראומה עשויה להוביל פעמים רבות לתחושות של ניתוק מהגוף ו/או מהמציאות החיצונית, ופעילות גופנית יכולה לעזור לחיבור מחודש אל הגוף ולקרקע את האדם להווה. ישנם סוגי פעילות גופנית, כגון אומנויות לחימה, שעשויים לתרום לשחרור אגרסיות וכעסים בצורה בריאה ומווסתת, ובכך לתרום ליכולת שליטה עצמית.

2. טיפול בחשיפה

טיפול פסיכולוגי באמצעות חשיפה כולל חשיפה הדרגתית וחוזרת אל האירוע הטראומטי בנוכחות המטפל/ת, במטרה להפחית מעוצמת התגובה שמתעוררת. טיפול זה צריך להיעשות בזהירות רבה ובליווי מומחה אשר הוכשר לכך כדי לא לייצר נזק.

3. טיפול התנהגותי-קוגניטיבי

העבודה מתמקדת בפיתוח מיומנויות ושיטות התמודדות תוך שינוי הדרגתי של דפוסי מחשבה משבשים אשר מחמירים את הסימפטומים. למשל, אשמה על כך שאותו חייל נשאר בחיים בעוד חבריו ליחידה נהרגו.

4. טיפול EMDR

שיטת טיפול ממוקדת טראומה המוכרת על ידי ארגון הבריאות העולמית ונחשבת בעיני רבים כטיפול המועדף במקרים אלה. בדומה לשיטות טיפול אחרות מבוססות-גוף, כמו למשל, ״החוויה הסומטית״ (SE), טיפול זה מתייחס לתחושות הגוף כמרכיב מהותי בחוויה הטראומטית, בנוסף למחשבות, רגשות והתנהגות. בטיפול נוצרים תנאים לעיבוד מחדש של חוויות טראומטיות אשר לא התעדכנו מאז האירוע ועל כן נחוות כאילו האירוע ממשיך להתרחש.

5. טיפול בדיבור (פסיכותרפיה)

טיפול בדיבור יכול לעזור להתמודד עם קשיי היומיום, תחושות אשמה, הכעס והתסכול על המצב. אחד הקשיים המרכזיים בהתמודדות עם פוסט-טראומה הוא השלמה עם החיים החדשים. לשם השלמה יש צורך בתהליך אבלות על החיים שקדמו לאירוע או האירועים הטראומטיים ונקטעו. פסיכותרפיה יכולה להקל גם על הבדידות הרבה, ממנה סובלים חיילים המתמודדים עם PTSD.

6. טיפול תרופתי

תרופות אנטי-דיכאוניות ממשפחת SSRI עשויות להקל על חלק מהתסמינים, כגון עצבנות ותחושות חרדה ודיכאון.

7. טיפול משפחתי ו/או זוגי

הפוסט-טראומה אינה פוגעת רק בסובל ממנה אלא בכל סביבתו הקרובה. לכן יש חשיבות לתמוך גם במשפחה ובקשרים החברתיים הקרובים ולקדם שינויים מערכתיים ככל שנדרשים.

8. טיפול קבוצתי

שיתוף והקשבה בקרב אנשים שסובלים גם הם מפוסט-טראומה מסייעת בהפגת תחושת בדידות, בנרמול של המצב וכן יכולה לעזור לאדם לאמץ דרכי התמודדות חדשות שסייעו לו ולאחרים.

זכרו, לא משנה באיזו דרך או דרכי טיפול תבחרו, חשוב מאוד למצוא מטפל שמוסמך לעבוד עם טראומה.

מטפלי טנא

מורן קינן מאירוביץ – עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית – כפר סבא

רותי בן אפרים - פסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה - ירושלים

דר מוריה מרקוס קפלן - פסיכולוגית קלינית - תל אביב

אורית פס - עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית – תל אביב ואונליין

רות גולן - פסיכולוגית קלינית - יפו

גלית דה יונג – עו"ס פסיכותרפיסטית - כפר סבא

מירי קולר - עו"ס פסיכותרפיסטית - יהוד-נווה מונוסון

ניקי לקס - פסיכולוגית קלינית מומחית - ירושלים

נעמי שגב - עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית - ירושלים

ד״ר רות שידלו - פסיכולוגית קלינית מומחית - תל אביב

מיכל דוד - פסיכולוגית שקומית מומחית ומדריכה ופסיכותרפיסטית - תל אביב

ענת בביץ - פסיכולוגית קלינית מומחית - תל אביב

שרונה לוי - פסיכולוגית קלינית מומחית - תל אביב

נטע דוד גשרי – עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית – נתניה

יעל ניר – עו"ס פסיכותרפיסטית - רחובות ותל אביב

ד"ר ציפי בן עמי - פסיכולוגית ופסיכותרפיסטית - גני תקוה - פתח תקוה

סינטיה ברייר נבון - פסיכולוגית קלינית מומחית - פתח תקווה

נילי סתיו - עובדת סוציאלית מטפלת זוגית ומשפחתית - חיפה

עמיעד הורוביץ – עובד סוציאלי פסיכותרפיסט – קריית אונו

רבקה ישראלי-אמסל - פסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה - תל-אביב

עופרה ירקוני – פסיכולוגית קלינית – מושב שדה יצחק

נילי רונן לוי - עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית - ירושלים

אלה אלקין- מטפלת זוגית, משפחתית ופרטנית – תל אביב

עידית חלמיש קרני – עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית – גבעתיים

משה שבתאי - עו"ס, מטפל משפחתי וזוגי - רעננה

ליאת רון – עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית – רמת גן ותל אביב

תמר יעקובוביץ' - עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית - רמת גן - גבעתיים

מיכל אבירי – ביבליותרפיסטית ופסיכותרפיסטית – ירושלים

שרון תומר-ברנע - עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית - תל אביב

זהר ויזל קופמן – עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית – כרכור ותל אביב

הגר דרור-מליניאק - פסיכולוגית קלינית מומחית - קריית ביאליק, קיבוץ הרדוף

נטע ליבנת - עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית - מודיעין ולפיד

סוזי ביכלר - פסיכולוגית קלינית, מומחית ומדריכה - תל אביב

ארנון נחמיאס - עובד סוציאלי פסיכותרפיסט - לוד

צבי קליבץ - פסיכולוג קליני מומחה ומדריך – ירושלים ואשקלון

קרן רפאל – עו"ס פסיכותרפיסטית - גבעתיים

ליאת ויסבאום בבאני – עו"ס פסיכותרפיסטית - רמת השרון כפר סבא

צבי גיל - פסיכולוג קליני מדריך ופסיכולוג רפואי - חיפה

ליאת פלדמן - עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית - גבעתיים

טל נקר - עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית - הרצליה

טל שברו - עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית - כפר סבא

נירית מירן - עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית - תל אביב - אשקלון

פרל ריין - פסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה - תל אביב

חגית זריף – פסיכותרפיסטית ומטפלת באמצעות הבעה ויצירה – תל אביב

מלי סלע - עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית - ירושלים

מירטה יעקובי בריילובסקי - פסיכולוגית קלינית מומחית - כפר סבא - פתח תקווה

סנדרה יהודית פלקסר פרנקל - פסיכולוגית קלינית מומחית - צורן

לילך ברכה – עו"ס פסיכותרפיסטית – פתח תקווה ואורנית (סמוך לראש העין)

מיכל כצנלסון - פסיכולוגית קלינית מומחית - מודיעין

חיה סולרצ'יק - עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית - ירושלים

חיפוש פסיכולוגים ומטפלים: