מהו פסיכולוג קליני?

מאת: נועה שידלו

בתחום בריאות הנפש הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי, ישנם סוגים שונים של אנשי מקצוע, אשר עוסקים בתחומים משיקים אך מובחנים.

ביניהם ניתן למצוא עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים. במאמר זה נבחן מיהם הפסיכולוגים הקליניים בישראל, מהו תהליך הכשרתם ומהם תחומי מומחיותם.

מיהו פסיכולוג קליני?

פסיכולוגים קליניים הם אנשי מקצוע בעלי רישיון בתחום בריאות הנפש, אשר מתמחים בהערכה, אבחון וטיפול במגוון רחב של קשיים, מצוקות והפרעות נפשיות.

בהתאם לתחומי מומחיותם, פסיכולוגים קליניים עשויים לטפל באנשים במגוון גילאים ושלבי חיים – מילדים ועד קשישים, במטרה לסייע להם להתמודד עם קשיים רגשיים שונים ומתוך השאיפה לסייע בשיפור איכות חייהם.

מהם תחומי האחריות של פסיכולוגיים קליניים בישראל?

לכל מקצוע מוכר בתחום בריאות הנפש בישראל ישנם תחומי אחריות מוסדרים אשר מבהירים במה מותר ואסור לעסוק. תחומי האחריות של פסיכולוגים קליניים כוללים:

הערכה ואבחון

פסיכולוגיים קליניים הם בעלי ידע וניסיון בביצוע תהליכי אבחון מקיפים במטרה לאבחן מצבים רגשיים שונים.

הם משתמשים במבחנים וכלים מהימנים במטרה להבין את אופי וחומרת הקשיים הרגשיים של מטופליהם. האבחונים נעשים בהתאם לאבחנות ה- DSM וה- ICD, המקובלים ברחבי העולם.

התערבויות טיפוליות

במקביל או לאחר שניתנת אבחנה, הפסיכולוג או הפסיכולוגית הקליניים יכולים לבנות ולהוציא לפועל תוכניות התערבויות טיפוליות, בהתאם לצרכי המטופל או המטופלת המסוימים. התערבויות אלו יתבססו על שיטות הטיפול בהן עוסק/ת הפסיכולוג/ית.

למשל, פסיכולוגית אשר מטפלת בטראומה באמצעות שיטת ה- EMDR, תבנה תוכנית התערבות לפי הכלים ופרוטוקולים העומדים לרשותה ומתאימים לצרכי המטופל/ת.

סוגי הטיפול

פסיכולוגים קליניים עשויים לעבור הכשרות נוספות לטיפול פרטני ולעסוק בין היתר בטיפול זוגי, משפחתי או קבוצתי.

ילדים ומתבגרים

ישנם פסיכולוגים קליניים שמתמחים בעבודה עם ילדים ונוער, ויודעים לתת מענה מותאם לצורכיהם הייחודיים, כגון בעיות התנהגות, קשיי למידה, והפרעות רגשיות, תוך רגישות והכרה בשלב ההתפתחותי של הילד/ה.

התערבות בעת משבר

פסיכולוגים קליניים לא פעם נקראים להתערב בעתות משבר בעת מצוקה נפשית סוערת, למשל לאחר חשיפה לאירועים טראומטיים או במשברים נפשיים אחרים.

התערבות קצרת מועד בעת משבר היא שונה במהותה מהתערבות טיפוליות ארוכות טווח (תהליכי אורך) ומטרתה לתת מענה מידי למצבים אקוטיים, מעיין "עזרה ראשונה" נפשית.

שיתוף פעולה

לא פעם פסיכולוגים קליניים יעבדו בשיתוף פעולה עם גורמים נוספים בתחום בריאות הנפש, במיוחד בשירות הציבורי. למשל, פסיכולוג קליני במחלקת הפרעות אכילה לרוב ישתתף בישיבות צוות והתייעצויות על פי צורך עם התזונאי והפסיכיאטר/ית של המטופל/ת שלו.

בעלי מקצוע נוספים שעשויים להיות בקשר עם הפסיכולוג/ית הם עובדים סוציאליים, יועצים בבתי ספר ואף בני משפחה (במקרים מסוימים).

רקע, הכשרות ורישיון

בישראל, כדי להפוך לפסיכולוג/ית קליני/ת יש לעבור תהליך ארוך ומקיף של לימודים והכשרה:

• תואר ראשון – תואר ראשון בפסיכולוגיה או תחום רלוונטי משיק שמאפשר תואר שני בפסיכולוגיה.
• תואר שני – תואר שני בלימודי פסיכולוגיה קלינית תוך הכשרה בשדה תחת ליווי מקצועי של פסיכולוגים קליניים.
• התמחות – פסיכולוגיים קליניים חייבים לעבור התמחות במשך לפחות ארבע שנים במסגרת חצי משרה או יותר.
• קבלת רישיון – כדי לעסוק בפסיכולוגיה קלינית יש תחילה להיות רשום בפנקס הפסיכולוגים וכן לעבור מבחנים ולעמוד בדרישות במטרה לקבל רישוי מקצועי מטעם משרד הבריאות. לכל פסיכולוג/ית קליני/ת יש מספר רישיון וניתן לאתר אותו ואת סטטוס הרישיון באתר משרד הבריאות.

העשרות ולימודי המשך במטרה להגדיל את ארגז הכלים

על אף שאין חובה חוקית, פסיכולוגים קליניים רבים ממשיכים ללימודי המשך במטרה להתפתח מקצועית, למשל:

• דוקטורט – לימודי תואר שלישי בהם הפסיכולוג/ית הקליני/ת עוסקים בלימודי המשך במהלך מספר שנים, הכוללים עבודה מעשית בתחום בריאות הנפש ולרוב אף במחקר בהתאם לתחומי העניין שלהם או התמחותם.
• הכשרות נוספות – בתי ספר לפסיכותרפיה בגישות שונות (למשל, הגישה היונגיאנית) או הכשרות בשיטות ופרוטוקולים מגוונים (למשל, EMDR, החוויה הסומטית SE, טיפול התנהגותי קוגנטיבי CBT ועוד).