מאת: נועה שידלו
לאורך חיינו, אנו חווים אירועי חיים שונים ומשמעותיים. חלקם קשורים בתהליך ההתבגרות הטבעי והם ידועים מראש (לדוגמה, סיום בית הספר, יציאה לפנסיה וכו') וחלקם עשויים להיות בלתי-צפויים (לדוגמה, גירושים, מחלה או תאונה).
אירועים שונים עשויים להוביל להופעת משברים רגשיים ונפשיים – משברי חיים. במאמר זה נבין מהם משברים חיים, כיצד הם עשויים להתבטא ואיך ניתן להתמודד עימם.
משברי חיים
משברי חיים הם מושג רחב המתאר את התגובות הפסיכולוגיות של האדם לאירועי חיים משמעותיים או לשינויים גדולים בחיים. כתוצאה מאותה חווית חיים, האדם עלול לחוות תחושה של מצוקה וקושי בהסתגלות סביב אותו האירוע והשפעותיו.
לדוגמה, כתוצאה מגירושים, האדם עשוי להרגיש תחושות של בדידות, כישלון, וקושי בתפקוד בשל השינויים בנסיבות (מעבר דירה, הסתגלות לחיים לבד, חשש מהעתיד ועוד).
סוגי משברים נפוצים
- משבר כתוצאה של פרידה או גירושים
- משבר כתוצאה של אובדן של אדם קרוב
- משבר כתוצאה מפגיעה פיזית ואובדן של עצמאות
- משבר אמצע החיים – סביב גיל העמידה
- משבר רבע החיים – לאחר גיל ההתבגרות, סיום התיכון/צבא והיציאה מבית ההורים, חלק מהאנשים מתקשים להתמודד עם השינויים הללו ולמצוא את מקומם בחיים הבוגרים. זו עשויה להיות תקופה של חוסר ביטחון וספקות סביב קריירה, מערכות יחסים ו/או מצב פיננסי בתהליך ההפיכה למבוגרים.
- משבר זהות – אנו מעגנים את הזהות שלנו בגורמים רבים, כגון זוגיות, הורות, קריירה, מראה חיצוני ועוד. במידה וחל שינוי באחד מאבני התווך של ההגדרה העצמית שלנו אנו עשויים לחוש משבר זהות.
השפעות של משברי חיים
הסימנים הבאים עשויים להצביע על מצוקה, ובמידה ומופיעים לאחר אירוע או שינוי משמעותי יכולים להיות קשורים במשבר חיים:
- פגיעה בביטחון העצמי ותחושת הערך העצמי
- הרגשה של בדידות ו/או ניתוק מהסביבה
- קושי לדעת מה רוצים או לקבל החלטות
- תחושות של חוסר אונים ו/או חוסר וודאות
- קושי בריכוז
- קושי להינות מפעילויות שהסבו הנאה בעבר
- רצון להתבודד ולהסתגר
- דאגה וחששות לגבי העתיד
- תחושה של עצבות וחוסר הנאה ללא סיבה ידועה
- פגיעה במוטיבציה
- הערות מהסביבה שאינכם מתנהגים כבעבר
- תחושת מוצפות ורגישות גבוהה
איך מתמודדים עם משבר חיים?
החדשות הטובות הן שמשבר חיים הוא זמני וניתן לטיפול.
חשוב תחילה להכיר את השלבים הכלליים שלו:
1. טריגר – התרחשות של אירוע חיים או שינוי בחיים
אותו אירוע ערער את תחושת הביטחון שלכם (בעצמכם ו/או בסביבה), הוביל להופעת פחדים ומתח ו/או פגע בתחושת המשמעות והסדר של הדברים. אירועים נפוצים מופיעים מעלה.
2. תקופת המשבר
בתקופה זו הספקות עולים ויש צורך לבחון אותם, ולצד זאת גם מערכות יחסים, התנהגויות וזהות.
זוהי תקופה שניתן לייצר בה שינויים חיוביים כגון אימוץ הרגלים חדשים שיסייעו להתמודד עם המצוקה (לדוגמה, פעילות גופנית קבועה או תחביב).
3. הרגעות ויציאה מהמשבר
לאחר תקופת המשבר אתם יכולים לצאת מחוזקים יותר, עם תחושת קבלה של המציאות אותה אינכם יכולים לשנות ועם תחושת אחריות על החלקים שבאחריותכם.
אז איך יוצאים מהמשבר?
נעזרים במעגל החברתי
למרות הרצון להסתגר מהעולם ולסגת פנימה, זה בדיוק הזמן לחזק קשרים ולהישען על אנשים קרובים.
מצאו לפחות אדם אחד קרוב אליכם שאתם סומכים עליו ושתפו אותו במה שעובר עליכם. בקשו ממנו רק להקשיב ולא לתת עצות ליציאה מהמצב (שיכולים רק להגביר את תחושת המצוקה).
מאמצים הרגלים בריאים
הקפדה על שינה מסודרת ומספקת, אכילה מאוזנת, הפחתה של צריכת אלכוהול וקפאין, פעילות גופנית נעימה ואף כתיבה ביומן או תרגול מדיטציה – כל אלו יכולים לסייע לחזק את החוסן שלכם ולשפר את מצב הרוח.
שימו את הדגש על מה שבשליטתכם
פעמים רבות אירועים חיצוניים פוגעים בתחושת השליטה שלנו ואכן, חלקים רבים בחיינו אינם בשליטתנו.
חשוב לשים לב ולהבדיל בין מה שאתם יכולים להשפיע עליו ומה שלא.
פנו לטיפול
במידה ואתם מרגישים שהמשבר הנוכחי פוגע באיכות חייכם ואתם זקוקים להכלה, תמיכה וליווי רגשי – פנו למטפל/ת מוסמך בתחום בריאות הנפש (לדוגמה, עובד/ת סוציאלי/ת או פסיכולוג/ית).
קראו מראש על השיטות הנפוצות הקיימות ובחרו מטפל בשיטה הרלוונטית לכם ולאופי המשבר (לדוגמה, במצב של משבר הנוצר מאירוע טראומטי מומלץ מאוד לפנות למטפלים המומחים לעסוק בתחום הטראומה; במצב של משבר זוגי או משפחתי, לשקול פנייה למטפל/ת זוגי/ת או משפחתי/ת מוסמכ/ת).
